לצבעים הכוח לחולל פלאים. זה בא לידי ביטוי באאוטפיט האישי שאתו אנחנו פותחים את היום, בחפצים שמקיפים אותנו וכמובן במונומנטים גדולים יותר, בסביבה העירונית - מבנים ופסלי חוצות. האדריכלות הצבעונית נחשבת לאחד הביטויים הוויזואליים הפופולאריים ברחבי אירופה ובמקסיקו, החל מבתים פרטיים השוכנים בכפרים נידחים וכלה במבנים סופר מודרניים, בתכנונם של מיטב האדריכלים. שילוב של צבע באדריכלות האירופאית מהווה סוג של פיצוי על החסך של האדריכלות הלבנה, בתנאי האקלים המקומיים. נזכיר שלאדריכלות הלבנה ולמבני הבאוהאוס יש ערך מוסף בו מתקיימים משחקי אור וצל, הנוצרים על גבי המבנה והם שמעניקים לו דרמה ונפחיות.
האקלים האירופאי שאיננו שופע בשמש, לא מאפשר ליצור את הדרמה האמורה, וכך, באופן פרדוקסלי האדריכלות הלבנה פחות מתאימה לאזור. זו בדיוק הסיבה שהיא נקלטה בארץ בזרועות כל כך פתוחות. צבעוניות המבנים במקסיקו לעומת זו, נועדה בין היתר לעורר שמחת חיים בקרב המקומיים שמתגוררים על פי רוב בתנאי עוני. בהקשר זה, לא מן הנמנע להיזכר במהלך שנעשה ב-2006 בביהאר שבמזרח הודו, עת ביקשו רשויות העיר להוריד את רמת הפשיעה ולהעלות את מצב הרוח של התושבים, על ידי צביעת כל העיר בצבע ורוד, בגוון מסטיק מתוק.
המגמה הצבעונית מתחזקת בימים אלו בכפר פלמיטס שבמקסיקו. מדובר במיזם חברתי מיוחד, שנעשה על ידי ארגון נוער הנקרא German המורכב מציירי קיר ואמני גרפיטי. אלו, נתבקשו מהרשויות להפיח רוח חיים בסביבה במטרה לשלוח מסר כנגד עבריינות נוער שנחשבת לאחת הבעיות הקשות בכפר. הם יצאו לרחובות הצרים והתלולים ו"הסתערו" עם צבעים ומברשות על הבתים והחנויות. כך, ממראה אנמי של מבנים מוזנחים בצורות שונות, הפכה השכונה לרובע ססגוני ומשמח שמושך את העין מקילומטרים. הפרויקט הצבעוני כלל 209 מבנים, שנראים יחד כמו יצירת אמנות גדולה במיוחד. מעל 450 משפחות וכמעט 2,000 אנשים ראו את בתיהם הופכים לתצוגה צבעונית, והכל כאמור במטרה להוריד את רמת הפשיעה. הנוף הכללי מזכיר מעט את שכונת העוני לה בוקה שבבונוס איירס. גם במקרה הזה צריפי המגורים של הרחוב הראשי עברו מייקאובר, במטרה לשינוי תדמיתה של השכונה ומשיכה תיירותית למחוזותיה. השמועה אומרת שאת הצבעים הנועזים והחזקים, הביאו הביאו עובדי הנמל המקומיים מהעבודה והצביעה של האניות. שורה תחתונה חייבת להיאמר במקרה השכונה הזו. המהלך היה אמנם מבורך אך לא צלח והשכונה עדיין סובלת מפשע ועוני.
החגיגה הצבעונית במקסיקו מתרחשת על רקע עליית קרנה של אמנות הרחוב בשנים האחרונות. אמנות זו שתויגה בתחילת דרכה כאקט ונדליסטי זוכה להתייחסות מוערכת. עיינו ערך בנקסי אמן הגרפיטי הבריטי המבוקש בעולם, שעבודותיו נמכרות כיום במכירות פומביות. אמנות זו לא רק מציעה חן למרחב העירוני אם כי מביעה מסרים פוליטיים ותרבותיים, ומעלה לשיח רחב את המתרחש בסביבה שבה נוצרה. הפרדוקס במקרה של כפר פלמיטס בעניין זה, שדווקא באמצעות ה"ונדליזם" הרשויות בחרו למגר את סוג אחר של פשע השורר ברחובות. שורה תחתונה היא שהתושבים מרוצים, כי בכל זאת יש עכשיו הרבה יותר אור וצבע בעיניים ורמת הפשיעה במגמת ירידה. אנחנו בלבנט, נאלץ להתנחם במלון דן בתל אביב שחזיתו הצבעונית נעשתה בשנות ה-70 על ידי האמן יעקב אגם.
