הייתם קונים דירת דופלקס עם מטבח צר וקטן וגרם מדרגות לקומה השנייה תקוע באמצע הסלון? התשובה האוטומטית כנראה היתה "לא". ואכן, גם בני הזוג שהגיעו מארצות הברית, הורים לארבעה ילדים בגילאי 4-16, שרכשו בסופו של דבר את הדופלקס בן ששת החדרים בקומה ה-19 במגדל מגורים בבקעת אונו, התלבטו בסוגיה.
ההתלבטות הובאה לפתחן של אדריכליות שירה מוסקל והדס רוט ממשרד "הלל אדריכלות ועיצוב פנים", כשהמטרה היתה לברר אם יש אפשרות הנדסית ועיצובית לשינוי מיקום גרם המדרגות והמטבח, כתנאי לרכישת הדירה, וכמובן כדאיות כלכלית בשים לב לעלות השיפוץ. מה שהחל בפגישת ייעוץ שהובילה לקניית הדופלקס, התפתח לתוכנית שיפוץ כולל, שארך כשלושה חודשים והסתיים לפני שנה, מאז גרה המשפחה בביתם החדש. הבית חולש על 127 מ"ר בקומת הכניסה + 12 מ"ר במרפסת, 36 מ"ר בנוי בקומה השנייה + 80-90 מ"ר גג מרוצף עם אאופציה לבנייה עתידית עליו. עלות השיפוץ כ-800,000 שקלים לא כולל אגרות רישוי.
"התכנון המקורי של המגדל היה מעוות", אומרת שירה מוסקל. "לדירה היה פוטנציאל רב מבחינת הגודל, ארבעת כיווני אוויר, וגם יש ממנה נוף נהדר לכל גוש דן, אבל סבלה ממגבלות וזוויות לא אפשריות. האתגרים בשיפוץ קומת הקרקע היו הזזת גרם המדרגות לפינת הסלון, הזזת המטבח כדי להפכו לגדול, ומיקום נדיב בגודלו עבור שולחן פינת האוכל העגול, בעל שלוש ההגדלות. בקומה השנייה היה צורך ליצור מבואה וכניסה נפרדת לגג מלבד זו הקיימת מפנים החדר שיועד להורים". מוסקל מתארת משפחה דתית שמאוד אוהבת לארח: "הרבה חברים של הילדים מגיעים לבית, בני משפחה רבים מגיעים בשבת, והיה צורך לתת פתרון לצרכים המתלווים לכך".
וכך, גרם המדרגות נהרס ו"נדחף" לפינת הסלון - נבחרו עבורו חומרים קלילים יחסית של עץ ומתכת כדי להעניק תחושת מרחב מקסימלית בגבולות נתוני חלל הסלון. המטבח הכפרי והבהיר, שמוקם בעבר במקום בו כעת נמצאת פינת הטלוויזיה, שינה את מיקומו אל מול המרפסת במקום המאפשר ישיבה נוחה שלא מפריעה להתנהלות ומקום רב לאחסון. המטבח, כמו כל שאר האלמנטים העשויים מעץ בבית, הוזמן אצל נגר. לדברי מוסקל, הזמנת המטבח אצל נגר עדיפה על מטבח חברה בשל הגמישות התכנונית שהיא מאפשרת וגם בשל העובדה שתשומת הלב לפרטים רבה יותר וגם משתלמת, כי הקפיצה במחיר עם כל תוספת או שינוי בהזמנת מטבח חברה גדולה יותר.
"הרעיון בתכנון הכניסה היה שהילדים לא יבלו כל אחד בחדרו", אומרת מוסקל, "אלא ינהלו לפחות חלק מהפנאי שלהם בחללים משותפים בבית - בחדר המשפחה ובפינת הטלוויזיה (בסלון אין טלוויזיה). כשאני מגיעה כיום ורואה שהתרחיש התממש, זה מאוד משמח". בהמשך קומת הקרקע האגף הפרטי: הממ"ד כחדר הילדה הקטנה, חדר משותף לשני ילדים, וחדר לבן ה-16 בקצה הבית למתן פרטיות. בחדרי הילדים נעשה שימוש בפתרונות פרקטיים כדי לנצל ככל האפשר את נתוני החדר: למשל הצבת מראות על דופן הארון, ויתור על כוורות, ובמקומן ספרייה צדדית, כשאחד המדפים
ממשיך באורכו ומשמש שולחן.
רוב הריהוט בסלון הגיע עם המשפחה מארצות הברית, והיווה נקודת מוצא לחלל מבחינה עיצובית, שאופיינה בצבעים סולידיים ומצד שני באופי חזק. "בעלת הבית היא אישה דומיננטית", מספרת מוסקל, "והיה חשוב לה שלריהוט ושאר הפריטים בבית תהיה נוכחות, מצד שני היא סמכה עלינו ונתנה לנו להוביל את התהליך". כדי לאפיין את החלל נעשה שימוש בטפט קנבס (וטפטים שונים בחדרי הילדים) והוגדרה, בדומה להגדרת החללים שננקטה בכל הבית, פינה יעודית לפסנתר.
ה"אופי", אותו ביקשה הלקוחה להעניק לבית, בא לידי ביטוי בכל חלקי הבית: שירותי האורחים במראה בוטיק רוצפו באריחי זליש (אריחים מרוקאיים - ל.ל), והמראה מוסגרה במסגרת בצורת חלון צוללת, המרפסת רוצפה באבן טרוורטין, אבן גסה יחסית בגוון חול המגיעה בגדלים שונים ויוצרת פאטרן. גם השימוש הנרחב בעץ - בפרקט עץ אלון בגוון טבעי החוזר על עצמו בספריות ברחבי הבית, באי שבמטבח ובמשטחי חדרי האמבטיה - "מחמם" את הבית ונותן תחושה חמימה.
גם בקומה העליונה, שיועדה ליחידת ההורים, ניצב אתגר בצורת עמודים "במקומות לא הגיוניים", לדברי מוסקל, והיה צורך לתמרן ביניהם ולהרוס את חלקם בזהירות כדי להרחיב את החלל. למתן תחושת חלל ואור יש בחדר האמבטיה מראה גדולה ומסוגננת, חלונות גדולים, דלת זכוכית חלבית המכניסה אור מהגג. "מדובר בזוג שראה עולם, ורצינו לתת ליחידה שלהם אווירה של מלון בוטיק", אומרת מוסקל.
רוב התאורה בבית היא טכנית ומשתלבת בחלל, בעיקר על הקיר, ומקצתה דומיננטית ומיוחדת - למשל מעל האי שבמטבח או מעל פינת האוכל (גוף התאורה מעל שולחן פינת האוכל, SkyGarden בעיצובו של מרסל וונדרס), וכן במקרה של אלמנט שמעוניינים להדגיש.