הרמס בארץ הפלאות

בית העיצוב הצרפתי שעל פי רוב מציג חזות רצינית ומוקפדת מרשה לעצמו להשתובב מעט בתערוכה בלונדון. התערוכה מחולקת ל-11 חללים שונים המעוצבים כמייצבים בו הצופה-מתבונן, משוטט ולוקח חלק בעלילה הפריזאית-סוריאליסטית שהרמס יצרה. זו קורה דרך ארון הבגדים של האישה המכורה לתיקים, הרחוב והשדרה ההפוכה, בית הקפה של האובייקטים הנשכחים בו מוצאים מכסה אחרי הגשם ובמעבר אל פסאז' החנויות עוברים דרך רחוב הגרפיטי, מציצים לחלונות הבתים ולבסוף היציאה מהתערוכה, היא למעשה כניסת הבית.

בכל אחד מהחללים הרמס יצרה חשיפה לפרטי עיצוב שונים השזורים בחלל באופן אורגני כחלק מהעלילה; תיקים, כלי הגשה, מגבעות, שעונים מקלות הליכה ועוד. הפריטים ברבים מהמקרים הם ייחודיים ולעיתים בעלי נופח נוסטלגי והגישה אליהם שלא במסגרת התערוכה היא לרוב כמעט בלתי אפשרית. דוגמה לאחד הפריטים המעניינים הנמצאים בבית הקפה על אחד השולחנות היא טבעת שבעזרתה ניתן לאחוז סיגריה. מהתבוננות מעמיקה, אפשר להבין שטבעת זו שימשה את שחקני הקלפים ואפשרה להם בו בזמן לאחוז קלפים בשתי הידיים ובאותה הזדמנות גם לעשן. רעיון פנטסטי שמספק הצצה לפריט שהוא גם אורח חיים. יש גם חלון ראווה שבתוכו מופיע פיל המוקף בכלי חרסינה שמעלה מיד חיוך כתוצאה מ שילוב בין השניים.

על פניו ניתן להסיק כי התערוכה מיוחצנת ומחופשת היטב, ושהשאו-רום (או חלל התצוגה) הסטנדרטי קיבל חלל מלכותי מעוצב לעילה במגדל השן של גלריית סאצ'י הלונדונית. אך אם נתמקד, נגלה שישנו רובד עמוק יותר, חבוי ושהמוצגים בתערוכה הם בעלי ערך מוסף, המגלמים בתוכם עולם שלם של השראות, היסטוריה, טכנולוגיה, חדשנות ונועזות.

בית האופנה והעיצוב הפריסאי נוסד ב-1837 על ידי טיירי הרמס ומזוהה היטב עם הצבע הכתום ומשנת 1950 עם סמלו – דוכס עם סוסים רתומים לעגלה. הסמל אינו מקרי, שכן בתחילת הדרך יצרה הרמס, שאז נקראה 'האחים הרמס', אוכפים לסוסים. במשך כל השנים ההשראה מעולם זה עמדה לנגד עיניהם של המעצבים השונים לבית הרמס, שביניהם נמנה גם ז'אן פול גוטייה, ועד היום ישנו קשר הדוק בין הקולקציות השונות לעולם זה. בהמשך, החלו להתמקד גם בעיצוב אביזרים, תיקים ומוצרי משי. אימפריית הרמס עברה עליות ומורדות במשך שנות קיומה, אך כיום מדובר באחד מבתי האופנה והעיצוב המוערכים שיש ועיצוביהם הפכו אייקוניים. כיום מתמחה בית העיצוב בפרטי עור, אביזרים, שעונים, תיקים, בישום, הוט קוטור ורדי-טו-וור. כל אלו באים לידי ביטוי בתערוכה בצורה תיאטרלית ומלאה בצבע.