וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ערימות של אמונות טפלות: שיחה אישית עם מיכאלה ברקו

מיכאלה ברקו מתרגלת שוב למצלמה עם קמפיין בגיל 44. יש לה אתר לייף סטייל אבל היא מודה שטעמה האישי גרוע וכשהיא רואה חתול שחור היא מדלגת בלי בושה ברחוב. ראיון חג מיוחד

צלמים: דייב שחר וניב אהרונסון; עורך וידאו רן צימט; צולם במוזיאון אילנה גור

דוגמנית בינלאומית, בעלת אתר המלצות, מאמנת הוליסטית, פרזנטורית של עונות, מנחה להעצמה נשית ומטפלת בדרמה. בנוסף, לזה רעיה ואם, איך עושים את כל זה?
אני מאוד אוהבת להיות עסוקה. אני מאמינה שכשאתה עסוק, אתה מצליח להיכנס יותר דברים ביום. כשאני לא עסוקה ואין לי שום דבר, הזמן נמתח לי ואני מרגישה שלא עשיתי כלום.

מתי את קמה בבוקר? בין שש לשש וחצי. מתי את הולכת לישון? מאוחר.

הרומן שלך עם עונות התחיל לא מזמן, חששת שלא נראה את החיוך הגדול שלך בשלטי חוצות?
לא חששתי, בלי חששות. ידעתי שנגמר ואת עוברת הלאה. מראש ידעתי שדוגמנות זה לא לכל החיים. אז חזרתי לארץ ללמוד תואר ראשון בתקשורת, תואר שני בדרמה תרפיה. לא חשבתי שעוד אדגמן. כשעונות טילפנו אליי, זו הייתה הפתעה ענקית. אני מאוד אהבתי לדגמן. ככה שבשבילי ללכת לסטודיו זה כיף, זו תרפיה בשבילי. נראה לי שפעם בשבוע אני צריכה לשלם שייקחו אותי, יאפרו אותי, אצטלם עם האקשן, ואחזור הביתה. זה כמו ללכת לטיפול.

כמה שנים לא הצטלמת?
מגיל 36-37. אני לא בתודעה של הצילומים כבר שנים.

לא שכחת את התחושה? ידעת מה לעשות, לפלרטט עם המצלמה?
התחושה זה הרבה באנרגיות שאת כל כך נהנית. זה גם כמו לרכוב על האופניים. אני עושה את הדברים היותר מיושנים ויש את החדשים של התנהלות מול מצלמה. כמו מה למשל? אני חושבת שהיום דוגלים בפחות פוזות. שאנחנו היינו קצת יותר תיאטרליות, אפשר לקרוא לזה כך.

אתר ההמלצות שלך שעסק בלייף סטייל, בעיצוב, באופנה בדרך חיים, עלה לאוויר לפני שנתיים וחצי והוא עדיין מושך הרבה מאוד גולשות, ובטח גם גולשים כי הפרצוף שלך מתנוסס שם. את חושבת שזה בגלל שאת מיכאלה ברקו? בגלל שאת מובילה את זה?
אני לא רואה עצמי כאורים ותומים, אלא יותר מקשרת. יש עסקים מדהימים במדינה הזו. אנשים יצירתיים מאוד וזה סוג של במה לעסקים האלה, לקהל הרחב. אני לא חושבת שאני אוטוריטה, אני עושה את ההקשרים, את השידוך.

את מבקרת בכולם? המלצה שלך באה אחרי שחווית וראית וניסית?
או אני, או אנשי הצוות.

משהו בגנים בטח עבר אלייך בעיצוב. אמא שלך הייתה אדריכלית
אני בן-אדם חסר טעם לחלוטין. יש לי טעם גרוע מאוד. גם בקניית בגדים. לפני מספר שנים חברה באה איתי לקנות בגדים ושאלו אותה "נו, מה קורה, יש למיכאלה באמת כזה טעם גרוע?". אז היא אמרה אני חושבת שהיא פשוט עיוורת צבעים. אמא שלי הייתה ארכיטקטית בעברה. יש לה עין מאוד חדה. כל ס"מ אצלה הוא ס"מ. היא הרבה יותר יצירתית ממני. גם בידיים.

יש לך שלושה בנים ובת. אם מישהו מהם יבוא ויגיד "אמא, אני רוצה להיות דוגמן/ית", מה תגידי?
לי יש חוויות טובות מהדוגמנות. אז אני לא יכולה להגיד למישהו משהו נגד משהו שאהבתי.
תנסי להגן להיות סוכנת של אחד מהם?
להגן, כל אמא רוצה להגן על הילדים שלה. מעבר לזה אני חושבת שלא אדע לעשות את זה מספיק טוב. אצטרך את ההפרדה.

יש לך אמונות טפלות?
המון. לאט לאט זה ירד לי אבל אם אני שומעת משהו רע, מיד היד באוזן, מיד דופקת על עץ. אני יוצאת מהבית - אני לא כל כך אוהבת לחזור. נעליים הפוכות אני מיד הופכת. חתול שחור ברחוב - עושים רוורס קטן או סיבוב או דילוג ברגל ואז כולם חושבים שהשתגעת. אני אומרת זה אף פעם לא מזיק.

אז אחרי השנה העמוסה הזו. מה נשאר לאחל לשנה הבאה?
כל שנה חדשה זו שנה של התפתחות שנה של התחדשות. כשאת יוצאת למסלול את לוקחת איתך תרמיל. השנה אמרתי לעצמי "תנסי להוציא מהתרמיל הזה את הדברים שמכבידים לך ולקחת איתך את הדברים שאת יודעת שאת יכולה לעוף ולרוץ קדימה.

שיהיה מסלול קל ושנה מתוקה

לכל הכתבות עם מיכאלה ברקו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully