מי לא היה רוצה מפלט מהעיר הגדולה לבית חלומות הצופה על הכנרת? על דונם אבני הבזלת של מגדל, הקימו הוריו של יהונתן וילה מפנקת בגודל 500 מ"ר, בה הם מבקרים יחד עם ילדיהם ונכדיהם בסופי שבוע משפחתיים - ולעיתים מפנקים גם את החברים. "שעה וחצי מהבית אנחנו מרגישים בחו"ל - גם תומכים בגליל וגם חוסכים את הטיסה", מספר יהונתן, שביום-יום מתגורר בתל-אביב. בבית שני מפלסים, חמישה חדרי שינה (שלכל אחד מקלחת ושירותים צמודים), סלון מרווח, חדר טלוויזיה, בר וספרייה. בחוץ שדרת עצי זית, גינה קדמית ואחורית וכמובן בריכת שחייה.
הבית תוכנן על ידי האדריכל ארי שאלתיאל והמעצבת אנני ברמן, בשיתוף פעולה צמוד עם אם המשפחה. "זה הבייבי של ההורים שלי", מספר יהונתן, "היד של אימא שלי מאוד דומיננטית כאן, היא אמנית בראש ובנפש". הנוף המשתקף מחלונות הקומה השנייה של הבית עוצר נשימה וצופה להר ארבל. "אחד הדברים הכי מיוחדים כאן זה שכל חודשים שלושה הנוף הוא שונה, כי האזור רגיש לעונות השנה - טיפה סתיו כבר יש שלכת".
את הבית החלו לבנות לפני חמש שנים והתהליך ארך שנה וחצי. "זה היה המגרש האחרון באזור לבנייה, עד היום אני לא מבין איך לא חטפו אותו", מספר יהונתן. זהו האזור האחרון שפותח במגדל ועדיין לא סיימו לבנותו. מאז התפתחה השכונה רבות אך עדיין אפילו לא נסלל כביש אליה. טרם קניית השטח מכרו הוריו של יהונתן את דירת הנופש הקטנה שהחזיקו בקיסריה שנים רבות "אבל כמעט שלא ניצלנו אותה". לאחר מכירתה לא נטשו ההורים את הרעיון של נקודת מפגש משפחתית, שהיא לא בהכרח הבית שלהם. "הם אוהבים את הבנייה, אבל מתלוננים כמובן כל רגע בתהליך".
אתגר גדול בבניית הבית היה יישור קרקע הבזלת הקשה. "כל השטח סלעי והררי וכל טרסה הייתה זקוקה לתמיכה מטורפת מבחינה הנדסית". הבזלת המקומית נוצלה גם לטובת הבית - מספר קירות ועמודים נבנו עם האבן היפה הזו. באחת המקלחות בה שני ראשי מקלחת יש לדוגמה, קיר של אבני בזלת. בבית גם אח עצים וערמת עצים שקוששו חברי המשפחה. יש כאן גם גינת תבלינים ואת הכל הם אוספים מהגינה. לאחרונה החלו הוריו לבנות בוסתן של עצי פרי, גזיבו ואזור לפויקה, אך יחלפו עוד לפחות שנתיים עד שהעצים יגדלו.
הפינה האהובה על יהונתן בבית היא הבר. מלבד הכיסאות הגבוהים גם ספה ויקטוריאנית ושני עצי זית בתוך הבית, מעליהם אין תקרה (אך יש חלונות שניתן לסגור בחורף). תרומתו לבית ניכרת בעיקר בספרייה הענקית. "אני נורא אוהב ספרים 'וינטג'' ואספתי ספרים מספריות שעשו 'ניקוי אורוות'. בספרייה יש את כל האנציקלופדיה העברית, כל כתבי ש"י עגנון במהדורות משנות השישים ואוסף של גיליונות של נשיונל ג'יאוגרפיק משנת 1960 ועד שנת 2000".
אשתו דווקא מעדיפה את כורסת הענק שאפשר "להישפך עליה" ובתם הגדולה בת השנתיים וחצי "משתגעת מהבריכה ומחדר הטלוויזיה, אך מצד שני היא תהיה מרוצה לראות גם טלוויזיה בטלפון". לדברי יהונתן, זה "גן עדן לילדים". הבריכה החיצונית מחוממת בחודשי החורף הקרים וזה נראה כאילו היא מחוברת לכנרת. יש כרי דשא רחבים והילדים נהנים להתרוצץ בהם. אני דווקא מעדיף להישאר בבית". הבית אמנם קיים כבר כמה שנים אך רק בשבוע שעבר הותקן בו אינטרנט: "בסוף ההורים שלי נשברו".
"הבית כל כך מרווח, שכבר אירחנו בו עשרה מבוגרים ועשרה ילדים ולא נתקלנו בבעיית מקום. לכולם יש פרטיות". יהונתן מספר כי הוא נרתע מהשכרתו של הבית למרות הפניות הרבות שהוא מקבל בעניין. "פנו אליי יותר מפעם אחת לקיים בו אירועים אקסקלוסיביים או הפקות אופנה. אני לא פוסל את זה על הסף. גם הצענו את הבית להשכרה לזרים אך במחירים שלא יעניינו אף אחד. עד עכשיו הבית הוא רק בשבילנו".
