כשהצפיפות הופכת ליתרון: ראיון מיוחד עם אדריכל המגדלים של ישראל

הוא מאחל לנו שנגור בצפיפות, מבשר על מגדל תל אביבי שבו דירת 5 חדרים תעלה 2.5 מיליון שקלים ומבקש שנפסיק עם החלום הישראלי, של בית קרקע וגינה. ראיון חגיגי עם האדריכל אבנר ישר

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

עורכת תוכן: אפרת בראשי
עורך וידאו: רן צימט
במאי: דובי קליין
מפיקות: איילת שבח וחגית ברק
מאפרת: איילה ליס

מיום שהוקמה המדינה אנחנו דנים בשאלת הזהות שלנו, אבל עכשיו ביומולדת 66 זה לגמרי לגיטימי לשאול: יש דבר כזה אדריכלות ישראלית?
זו שאלה גדולה. אני חושב שאם היו מראים לי 1,000 תמונות של בנייני מגורים הייתי יכול לזהות לפחות חלק מהבניינים הישראליים. יש דברים שמאופיינים בישראל אבל אני לא חושב שיש אדריכלות ישראלית.

מהם המאפיינים הישראליים?
יש דוגמה לא כל כך עדכנית כי לשמחתי ולשמחת כולם היא כבר איננה. מדובר במרפסות קופצות - פטנט שלא היה בשום מקום אחר בעולם.

מה מאפיין את הבית הישראלי? מהם הקווים לדמותו?
כבר בתוכניות של דירות ובתים בישראל רואים את המקום של המשפחה. המשפחה מאוד מרכזית, גידול הילדים כאשר כל התרבות שלנו סביבם. זה נראה לנו טבעי לגמרי אבל יש מדינות באירופה שילדים לא מעניינים כל כך אף אחד.

יש דברים שאנחנו צריכים להשתפר כאן בארץ מבחינת תכנון ובנייה?
יש הבדל בזמנים, במה שקורה למה שצריך לבין התגובה של הממסד התכנוני. זה הבדל של כמה שנים וגם ככה לוקח כמה שנים לתכניות להתאשר, אז בסופו של דבר יש הבדל של 10 שנים לערך. בין מה שצריך עכשיו למה שיקרה בעתיד. זה תהליך טבעי כי נדל"ן זה דבר כבד ולתכנן ולבנות לוקח זמן אבל בארץ התהליך הזה יותר מדי ארוך.

אנחנו נמצאים בעידן שבו מצוקת הדיור הפכה לנושא חברתי, חם ומבעבע, אתה מתייחס לתכנון לכלל העם ולא רק לעשירים?
באופן מוחלט כן. אני חושב שתפקיד האדריכל הוא לא רק לחפש ולמצוא צורות יפות ואלגנטיות במרחב. יש לו תפקיד ציבורי וחברתי. אדריכל קובע דרך עבודתו את איכות הסביבה ואיכות החיים של אנשים. אני חושב שחוסר היכולת של אזרחים טובים במדינה להגיע למצב של רכישת דירה הוא איום ונורא. אני לא חושב שזה קשור לאדריכלות. זו חובת המדינה לספק לאזרחיה דברים מינימאליים, אוכל ואחד מהם זה מגורים. הפתרון הוא מאוד פשוט. אם יבנו יותר יהיה היצע יותר גדול והמחירים ירדו. זו הסיבה העיקרית, יש המון סיבות נוספות קטנות. אבל יש ספינה אחת גדולה שיש ביקושים גדולים והיצעים קטנים. לכן, האחריות של מי שמנהל את המדינה להפשיר קרקעות ולאפשר לבנות על אותן הפשרות. כמו כן יש לשנות את הגישה של צמודי קרקע - לא לאפשר את התופעה הזו יותר. קרקע זה משאב חשוב במדינה שלנו. כשלוקחים קרקע ירוקה ונקייה ומחליטים לבנות עליה צריך לבנות בצורה אינטנסיבית. כמו כן, את הערים הקיימות שלנו יש לצופף ולהכניס בהן יותר אנשים ולא לבנות ערים חדשות. הערים המוצלחות בעולם צפופות, הולכים בהן ברגל, קרובים אחד לשני ויש התרחשויות רבות. את יוצאת לרחוב ועולם שלהם נפתח לפנייך. כל יום זו חוויה חדשה.

יש תחושה שאתה מתכנן מגדלים שרוב האנשים יכולים רק לחלום לגור בהם. איך זה מתיישב עם מצוקת הדיור?
מה שקרה בארץ, בתל אביב שהמגדלים הראשונים נבנו בסטנדרט מאוד גבוה לאוכלוסייה העשירה.
את המגדלים הראשונים אבא שלך תכנן, לא?
כן, את מגדלי דוד בתל אביב. גם אז הקונספט היה עם בריכה, שומר וניקיון. אבל זה היה חד פעמי והפסיק. בניית המגדלים החדשים זו מגמה של העשור האחרון. עכשיו, אני מתכנן מגדל על גבול גבעתיים - תל אביב, קרוב ל-60 קומות עם דירות במחיר סביר ביותר. דירת 5-5.5 חדרים תעלה 2.5 מיליון שקלים. זה הרבה כסף אבל יחסית לתל אביב זה מחיר סביר. בתור אדריכל הפרויקט אני בהחלט רואה בזה אתגר לתכנן בניין לא רק למיליונרים.

איך אנחנו נתפסים מבחינת תכנון מגורים בהשוואה לעולם?
רמת הבנייה למגורים בארץ היא גבוהה. אני יודע שאנחנו נוטים לחשוב שאצלנו פחות טוב. אבל אחת הסיבות (לא העיקרית) שהמגורים מתייקרים טמונה בהרבה תקנים ודרישות כיצד לבנות את הבניינים, שהן דרישות טובות, והתוצאות טובות גם מבחינת החוזק של הבניין האיטם ובכלל כל המערכות. אני רואה במקומות נאורים בנייה למגורים הרבה פחות טובה מאשר בארץ.

כברכת יומולדת למדינה - תשלים את המשפט הבא: בעוד כעשור קו הנוף בישראל יהיה...
אני מאוד מקווה שהוא יהיה יותר גבוה, יותר צפוף וכתוצאה מזה יהיו יותר שטחים ירוקים ופתוחים.