יומנו של מנקה: לנקות שלדים בבוידעם של זוג אוהבים

את טיפ וטיפטיפון אני מכיר כבר תקופה ארוכה. היא בת 25 סטודנטית למשפטים והוא בן 27 קופירייטר בתחילת דרכו. אם אני לא טועה הם כבר ביחד 3 שנים ועדיין מסרבים להפסיק להיות מאוהבים. בכל פעם שהייתי מגיע לדירה שלהם בדרום העיר היו מונחים מלא פוסטים צהובים עם לבבות וכיתובים. היא מאחלת לו יום נפלא, והוא מחזיר לה במשפט שנון עם איזו בדיחה, בקיצור טיפ וטיפטיפון.

לפני שבוע היא עברה את בחינות הלשכה והתחילה לקבל משכורת שמנה אז הם החליטו לעבור לדירה במרכז העיר. כמובן שהטלפון הראשון שהם הרימו היה אליי, וביקשו שאבריק להם את קן האוהבים החדש שלהם לפני שהם נכנסים עם כל הדברים.

יום רביעי הגיע, עליתי על האופניים שלי והתחלתי לפדל לכיוון רחוב בזל. 10 בבוקר, העיר כבר חיה ושוקקת ונחנקת מפיח המכוניות שמציפים אותה. אני חותך ימינה בדיזנגוף לרחובות הקטנים ומנסה לתפוס בזווית העין אנשים מעניינים. הפעם זה היה בחור חתיך וצעיר שרץ להנאתו ברחוב. הראש שלי מתחיל לעבוד והדימיון שלי מתחיל לחבר על אותו בחור סיפור שלם: הוא עובד היי טק לכן הוא מרשה לעצמו לרוץ ב-10 בבוקר, שמדובר ברווק שעבר לעיר הגדולה כדי לגלות אותה, ושניה לפני שאני מגיע ל"חלקים המעניינים" – אני מוצא את עצמי בכניסה לבניין החדש של האוהבים.

אני פותח את הדלת עם המפתח שהם השאירו לי בסליק מבעוד מועד, וכשאני מסתובב לסגור אותה מחכה פתק. כן צהוב, אבל לא קטן, כן עם לבבות אך הפעם הם בשבילי. טיפ, הצלע הנשית השאירה לי רשימה מפורטת לגבי מטלת הניקיונות. מה דגשים שלה למשימה החשובה. בשורה התחתונה היא כתבה באותיות קידוש לבנה – שהכי חשוב לה שאנקה לבוידעם את הצורה.
פתאום הסתכלתי על המילה הזאת והיא הייתה נראית לי מוזרה. בוידעם, ככה רושמים את זה בכלל? אפילו אני לא זוכר. הדירה הייתה ריקה כמעט לחלוטין חוץ ממצבורי הלכלוך והאבק.

החמודים האלו דאגו להשאיר לי סולם קטן כדי שתהיה לי גישה אליו. הסיור בדירה קבע חד משמעית, לבוידעם יש שני פתחים בשני חדרים נפרדים. הדלתות שלו היו סגורות ואני בהססנות הנחתי את הסולם במקום המתאים. אין לי מושג מה הולך להסתתר שם אבל מבחינת סדר הפעולות אני חייב להתחיל איתו, ואז לנקות את שאר הדירה כי לכו תדעו מה יצא לי משם.
אני פותח את הדלת בזהירות, שאריות של סיד ובטון מתקופת הבריטים נוחתות לי על הפנים ועל הרצפה, אני מתאושש מתעטש ומגלה לנגד עיני שהבוידעם ריק. ואוו איזו הקלה. אני נגש לפתח השני שלי פותח את הדלת, ומתחיל עם המטאטא לנקות את ה"סליק" הלא ברור הזה. מה זאת ההמצאה הזאת שנקראת בוידעם שאתם חושבים על זה. מי יוצר תעלה לאחסון מבטון בגג? לא ברור אבל מזל שאנחנו כבר לא שם. אחרי שחשפתי משני הצדדים את רצפת הבטון שלו, אני סוגר את הדלתות ומתחיל לאסוף את השאריות הלכלוך שנחתו על הרצפה בזהירות.

האבק הישן הוא אבק הכי רע. הוא לא נעלם. גם אחרי שאני זורק את הכל לפח, היאה מזוהם והשערות של המטאטא האפירו והפכו אותו לקשיש. אני ניגש למרפסת מנער ומנקה את המטאטא בעזרת היעה טיפ חשוב לשמירה על ניקיון הידיים. כשרצפת הבית חפה מכל גרגיר אבק, אני מרשה לעצמי להעניק לזוג את ההפתעה שלי לדירה שלהם. אומנם הדירה לא חדשה, אבל אני הולך לבשם אותה כמו אחת כזאת. אני ממלא את הדלי ביחס לא פרופורציונאלי של נוזל רצפה הפעם בריח של עץ אורן. אני רוצה שהם יכנסו ויריחו את הצימר שהם התנו בו אוהבים בשנה שעברה. אני דואג לעבור ביסודיות על כל פינה עם המגב, עם הרבה מין וחומר ניקוי, כי עדיף לי שהריח יישאר בדירה על חשבון הזמן שהרצפה תתייבש, גם ככה אין איש בדירה.

אני מנקה בצורה מתוכננת ומתנקז תרתי משמע לכיוון הכניסה, כך שאני משאיר לעצמי מבואה קטנה לחמוק ממנה מבלי לכלכך להם את הרצפה. אני נותן לסיום את הפתק שלהם מסובב אותו מדביק בחזרה על הדלק, עם לב שאני מצייר שמעליו אני כותב לטיף וטיפטיפון באהבה.


לכל טורי הניקיון של ריצ'י פז בעיר הגדולה