כל ילד יודע לצייר בית סטנדרטי. השטנץ הקבוע כולל דלת קטנה, גג רעפים שנצבע באדום הכי חזק בקלמר והכי חשוב - ארבעה קירות, שזוכים לתפקיד הכי משמעותי בבית. הם תוחמים את החלל והופכים את סביבת המגורים לאזור מגן ועוטף, המספק תחושת פרטיות וכנראה שזו אחת הסיבות לכך שאף אחד לא טורח ללמד את הילדים בגן איך מציירים לופט, על אף שמדובר בסביבת מגורים צעירה וקלילה יותר. חלל פתוח שבו המטבח, הסלון וחדר השינה חשופים זה לזה, אפילו קל יותר לביצוע על הנייר עבור הילדים, אך התפיסה התרבותית כיצד בית צריך להיראות חזקה הרבה יותר. ליצירת קירות ותחימה של חללים בבית, היו בעבר גם סיבות פרקטיות, כמו העברת תשתיות חשמל, מיזוג ואינסטלציה, אך לאחר שאלו ניתנים להעברה דרך התקרה או הרצפה, התכנון נעשה הרבה יותר נוח ומקומם היציב של הקירות מתערער.
בשנים האחרונות ניכר כי הקירות אט אט נעלמים ומפנים מקום לפתרונות יצירתיים ביניהם, מחיצות של דלתות מסתובבות, אותן מאמצות באופן קבוע צמד מעצבות הפנים הילה גל ואנה וויל מסטודיו מטקה. לפני מספר שנים עלו השתיים על המגמה המתאימה בעיקר לשימוש דירות קטנות, ושידרגו אותה מפרויקט לפרויקט. "תפקידה העיקרי של המחיצה להפריד ככל הניתן בין החללים על מנת שבשעה שהן פתוחות, החללים יתמזגו ותיווצר תחושת שיתוף". מציינות גל וויל. "בשל מימדיהן הגדולים של המחיצות (רוחבן נע בין מטר אחד לשלושה מטרים) יש להן משמעות ויזואלית גדולה. הן אמנם אינן מבטלות לחלוטין את קיומו של הקיר הבנוי אך הן מקטינות באופן ניכר את נוכחותו".
הדירה החדשה שעיצבו השתיים לאחרונה, שוכנת בצפון הישן של תל אביב ומהווה קן אוהבים של זוג צעיר, רגע לפני שהוא הופך לתא משפחתי. היא משתרעת על 85 מ"ר הכוללים 3 חדרים (2 חדרי שינה וסלון) שנחצים לשניים הודות לדלתות מסתובבות המשנות ברגע אחד את התפאורה. "הדיירים ביקשו דירה שתאפשר להם לנוע בקלות במרחב ולהרגיש כמה שיותר ממנו מכל נקודה בחלל", אומרות המעצבות. "בנוסף, הם הביעו חוסר שביעות רצון מהפעמים שבהן כל אחד מהם עוסק בפעילות אחרת ושוהה בחדר אחר בדירה ונוצר מצב שהם כלל לא מתראים". הפתרון העיצובי שנמצא לצורך העניין הינו גבול שמפריד בין השטח הציבורי והפרטי עם רצף של אלמנטים בעלי חומריות משתנה. זה מתחיל בארון אחסון בכניסה, ממשיך ספרייה מעץ מלא, בהמשך שתי דלתות הזזה גדולות מימדים אשר נעות מאחורי עמוד קונסטרוקטיבי צבוע בצבע לוח וסופו במחיצה עשויה פאנלים אקוסטיים, המחברת בין חלל הסלון וחדר העבודה. קו הגבול הזה שמאופיין בעושר חומרי הוא מעין תשובה לקיר המקביל לו שממוקם לאורך כל החלל הציבורי של הבית והמחיצות בו חושפות את בני הזוג זה לזו, גם כשאינם יושבים יחד עם הספה מול הטלוויזיה.
"האופי, האישיות, ההרגלים והאהבות של הדיירים נתנו את הטון בעיצוב דירתם", מציינות המעצבות. "מכאן נולדו כמה פרטים ייחודיים כגון, עמוד קונסטרוקטיבי שנצבע בצבע לוח במטבח, שימוש ברשת שמשמשת ליציקות בטון לתלייה של כלים, גב המיטה נושא את האות הראשונה של שמות הדיירים ובחדר העבודה תלויים אלמנטים בצורת עלים כהמשך לעץ הירוק הענק שנשקף מהחלון בסלון. בנוסף ישנם פריטים שניתן לראות אך ורק בדירה האמורה מהסיבה הפשוטה שגל ווייל עיצבו אותן במיוחד ללקוחות. זה היתרון של מעצבות המתמחות בין היתר בעיצוב מוצר. בין הפריטים הבולטים בעיצובן נמנים רהיט שעליו מונח מסך הטלוויזיה ומשמש גם כספסל ישיבה וכמקום אחסון מדיה ושאר חפצים; שולחנות הפקה בסלון, משטח השולחן בפינת העבודה; מיטה; הארון בכניסה לדירה ואפילו התמונות הגרפיות שמקשטות את הקירות החיצוניים. הצבעים החומרים והצורות משלימים את המראה הקליל של הדירה וגם כשלא יודעים את זהותם של הדיירים לא קשה לנחש את גילם ועובדת היותם אנשים עם שמחת חיים.
"לתכנון שמבקש למצוא חלופות לקירות הסטטיים ולגבולות הקבועים ישנה השפעה גדולה על חוויית החיים בבית" מסכמות המעצבות. "פעילות בני הבית אינה מתרחשת בחללים נפרדים בצורה מבודדת אלא בחללים פתוחים שמאפשרים קשר עין. הווריאציות השונות של הדלתות מספקות חוויות שונות ומגוונות לחיים בבית, כאשר הבית גמיש ומשתנה, מערכת התנועה משתנה איתו והופכת נוחה ונגישה בזכות המפתחים הרחבים שנוצרים".