הניסיון של ממשלת ישראל ושל משרד השיכון להגדיל את היצע הדירות, במטרה להוריד את מחירי הנדל"ן, עשוי לקבל סיוע ממקור בלתי צפוי: לאחר מאבק ממושך נחתם לפני כחודש הסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין הקיבוצים. ההסכם יאפשר, בשלב הראשון, את בנייתן של כ-980 יחידות דיור. בשלב השני, מעריכים בקיבוצים, אפשר יהיה לבנות כ-10 אלף יחידות דיור בתחומי הקיבוצים, ובשלב שלישי יש אפשרות ל-5,000 דירות נוספות.
המאבק בין המינהל לקיבוצים החל כבר לפני כמה שנים. הוא התעורר בעקבות השכרת דירות בשטחי הקיבוצים, במטרה ליהנות מדמי השכירות. הקיבוצים אמנם לא ממהרים לנדב נתונים, אך מהערכות עולה כי כ-150 קיבוצים (מתוך 274 קיבוצי התנועה הקיבוצית) השכירו בעשורים האחרונים דירות. כל עוד התופעה הזאת היתה שולית בלבד, במינהל מקרקעי ישראל העלימו עין. אלא שבעשור האחרון צברה תופעת ההשכרה תאוצה ונהפכה בכמה קיבוצים לענף כלכלי משגשג שהניב תשואה גבוהה. לטענת המינהל, השוכרים שילמו כ-1,800 שקל בחודש בממוצע דמי שכירות - הכנסה נקייה של כמעט חצי מיליון שקל בשנה לקיבוץ שהשכיר 20 דירות.
במינהל לא אהבו את המדיניות של הקיבוצים, והחליטו לאסור אותה. המינהל קבע כי ההשכרה היא "שימוש חורג" בנכס ללא קבלת היתר, ועל כן היא אסורה מתוקף חוזי החכירה בין הקיבוצים למינהל.
לאחר שהקיבוצים התעלמו מדרישת המינהל להפסיק את ההשכרות, החליטה הממשלה ב-2009 - ביוזמת יו"ר מועצת המינהל ושר השיכון (לשעבר) מאיר שטרית - כי חוכרים שלא היוונו את דמי החכירה - כלומר, שלא רכשו זכויות קניין בנכס - יאלצו לקבל את אישור המינהל לבנייה חדשה למגורים.
החלטת הממשלה איפשרה למינהל להקפיא באופן גורף את הבנייה למגורים בקיבוצים שלא היוונו את חלקות המגורים, והחל באוקטובר 2009 סירב המינהל לספק לקיבוצים היתרי בנייה. הקיבוצים מצדם נאבקו במינהל בכלים ציבוריים ופוליטיים, ולא התעמתו עמו בערכאות.
לאחר מאבקי כוח שבהם היו מעורבים גורמים פוליטיים בעלי משקל, בעיקר שרים ממפלגת העבודה, הושגה באחרונה פשרה שלפיה ישלמו הקיבוצים במרכז למינהל 5% מהכנסותיהם מהשכרה, ולא ישכירו יותר מ-25% ממלאי הדירות בכל קיבוץ במרכז. עוד הוסכם כי הקיבוצים יורשו להמשיך להשכיר ללא מגבלה דירות שגודלן 55 מ"ר או פחות מכך. מאחר שבקיבוצים במרכז גודלן של מרבית הדירות להשכרה קטן מ-55 מ"ר, אין משמעות רבה למגבלות האלה. בנוסף, על קיבוצי הפריפריה הוטלו פחות מגבלות, ובקווי העימות הותרה השכרה חופשית.
ביטול ההקפאה יאפשר לקיבוצים לבנות באופן מיידי 980 דירות שתכנונן הושלם והקמתן אושרה בוועדת התכנון והבנייה. כעת, יוכלו לקבל אותן דירות היתרי בנייה. מדובר בדירות בשטח של עד 160 מ"ר בנוי על מגרש של 350 מ"ר.
אלא שמדובר בשלב ראשון בלבד. לדברי עמרי כנען, העומד בראש אגף ליווי וצמיחה דמוגרפית בקיבוצים, יש בחלקות המגורים בקיבוצים קרקע פנויה לבניית אלפי דירות. להערכתו, ניתן לבנות 10,000 דירות נוספות בחלקות המגורים שבתוך הקיבוצים, וכן 5,000 דירות נוספות בשטחים החקלאיים - לאחר קבלת אישורים מתאימים.
העלות של בית בבנייה באמצעות הקיבוץ היא כ-1.1 מיליון שקל (ראו מסגרת).
כמה קיבוצים כבר הוכפלו
הסטטיסטיקה מוכיחה שההצטרפות לקיבוצים היא אטרקטיבית מאוד ובחמש השנים האחרונות גדלה אוכלוסיית הקיבוצים ב-11,700 נפש (10.1%). בקיבוצים מדווחים כי על כל מגרש לבנייה בקיבוצי המרכז מתמודדים כיום 10 מועמדים.
בשל הקפאת הבנייה בשנה וחצי האחרונות, חלק מהמשפחות שנקלטו מתגוררות באופן זמני בדיור ישן ובלתי מתאים או מחוץ לקיבוץ. ביטול ההקפאה יאפשר להן לבנות את בתיהן בתוך שנתיים עד שלוש.
תוספת הדירות הנוכחית אינה דומה ל"הרחבות" - כלומר, אותן שכונות וילות שהוקמו בשנים האחרונות בצמוד לקיבוצים, שבהן מתגוררות אלפי משפחות - אלא היא מה שמכונה בקיבוצים "הרחבה פנימית", שמשמעותה תוספת חברים לשם גידול דמוגרפי.
שיאני הקליטה והבנייה הם קיבוץ עינת, שקלט כ-100 משפחות ויחידים וכמעט הכפיל את מספר חבריו בחמש השנים האחרונות; קיבוץ נווה ים הסמוך לעתלית, שקלט גם הוא כ-100 משפחות ויחידים - חלקם ממפוני גוש קטיף - והכפיל ואף יותר מכך את מספר חבריו; גם קיבוץ אפיקים קלט כ-100 משפחות ויחידים, בעיקר בנים חוזרים; קיבוץ גבעת השלושה הוסיף לשורותיו כ-50 חברים; ונתיב הל"ה קלט 50 חברים, ו-20 נוספים בדרך. קיבוצים נוספים שקלטו חברים רבים בשיטה זו הם נגבה, כרמים, נחל עוז, גת, גבעת חיים איחוד, המעפיל, להבות חביבה, ברקאי, מעיין צבי, רגבים ורבים נוספים.
הביקוש העיקרי הוא לקיבוצים במרכז. עם זאת, יש לא מעט מועמדים להתקבל גם לקיבוצי הפריפריה. המבקשים להתקבל לקיבוצים יודעים היטב כי לא מדובר בקיבוץ של פעם, אלא בקיבוץ מופרט ("מתחדש"), שהשוויון בו בוטל ורמת החיים של החברים נגזרת מהכנסותיהם, ואילו הקיבוץ מקנה להם רשת ביטחון כלכלית מסוימת. כיום 73% מהקיבוצים מופרטים.
שאלות ותשובות
למי מיועדת הבנייה בקיבוצים?
הבנייה מיועדת בעיקר למצטרפים ("נקלטים") חדשים בקיבוצים ולבני קיבוץ שהחליטו להישאר בקיבוציהם. לשם כך על המועמדים לקבל את אישורה של "ועדת קליטה" פנימית של הקיבוץ.
אם מעולם לא הייתי בן קיבוץ, אוכל להתקבל?
ועדות הקליטה מקנות עדיפות מסוימת למועמדים שהם בני אותו קיבוץ ורוצים להתקבל בו לחברות, או בני אותו קיבוץ שמבקשים לשוב אליו לאחר שעזבו במהלך השנים. עם זאת, הקריטריונים הקובעים הם התאמה מרבית לחיי קהילה ויכולת השתכרות מוכחת. גם השכלה אקדמית מוסיפה בשקלול ההתאמה. בנוסף, הקיבוצים מעדיפים משפחות על פני בודדים, ורצוי משפחות עם ילדים. הקיבוצים נזהרים מלהעמיד תקרת גיל, אך מהקריטריונים שמציבים קל להסיק שהם מעדיפים מועמדים בני 25-40.
מי לא יתקבל?
בדרך כלל, בעלי רישום פלילי, למשל, יידחו על ידי הקיבוצים, וכן אנשים שלא מתאימים לאופי קהילתי. בחלק מהקיבוצים שולחים את המועמדים לבדיקת התאמה במכונים המתמחים בכך.
של מי תהיה הבעלות על הדירות?
הבעלות על הנכס לא תירשם במינהל על שמם של המצטרפים החדשים, כפי שאינה רשומה על שמם של החברים הוותיקים. המגרשים לבנייה בקיבוצים הם קרקע של המינהל שהוחכרה לקיבוץ, וזה אינו רשאי להעביר אותו לבעלות חבריו. ב-160 קיבוצים מופרטים מתקיים בשנים האחרונות הליך המכונה "שיוך דירות", שמיועד להפריט את הדירות מהאגודה לחברים. ב-11 קיבוצים, דוגמת קיבוץ גשר הזיו, ההליך כבר הסתיים והדירות נרשמו במינהל על שם החברים. מדובר בעיקר בקיבוצי "קו העימות" שחבריהם אינם חייבים לשלם למינהל "דמי הסכמה" בתמורה להעברת הבעלות.
האם אוכל לקבל משכנתא על הדירה?
מאחר שהדירה לא רשומה על שם הדיירים, המצטרפים החדשים לא יכולים לקבל משכנתא ממשרד השיכון. עם זאת, הבנקים גילו בשנים האחרונות את הנישה החדשה הזו, וערכו הסדרים מיוחדים עם הקיבוצים שמאפשרים לנקלטים שבונים את ביתם בקיבוץ לקבל משכנתא מתאימה בתנאים דומים לאלה שמקבלים זכאי משרד השיכון, בערבות חלקית של הקיבוצים.
האם אוכל לבנות בית בתכנון שלי, או שאצטרך להיצמד לתוכנית של הקיבוץ?
מרבית הקיבוצים מחייבים את המצטרפים לבנות באמצעות הקיבוץ, והמצטרפים רשאים לבחור בין שלושה-ארבעה דגמים. הגבלת חופש התכנון מיועדת לשמור על הצביון הכפרי של היישוב. בגין הבנייה (160 מ"ר בנוי על מגרש של 350 מ"ר) יש צורך לשלם באמצעות הקיבוץ כקבלן ראשי כ-800 אלף שקל. חלק מהקיבוצים מאפשרים בנייה בשיטת "בנה ביתך". ואולם תכנון ובנייה פרטנית על ידי החבר עלולה להיסחב שנים רבות, ובקיבוצים המאפשרים זאת מחייבים בדרך כלל להשלים את הבנייה בתוך שלוש שנים.
האם אצטרך לשלם על המגרש?
ההצטרפות לקיבוצים אינה כוללת תשלום על המגרש. עם זאת, ייתכן שעל החבר החדש יהיה לשלם בעתיד, לאחר שהנכס יועבר לבעלותו המלאה בהסכם חכירה פרטני עם המינהל. היקף התשלום יהיה 33% מהשווי השמאי של המגרש.
האם יש תשלומים נוספים שאצטרך להעביר לקיבוץ?
מי שהתקבל לחברות בקיבוץ מופרט בונה את ביתו על חשבונו ועליו לשלם לקיבוץ תשלומים נוספים (מעבר לתשלום עבור הבנייה - במקרה שהקיבוץ הוא הקבלן הראשי): תשלום להקמת תשתיות לנכס וחיבורן לתשתיות קיימות - כ-120-200 אלף שקל (מותנה באזור הגיאוגרפי); ותשלום להון האגודה (קופת הקיבוץ) של כ-100 אלף שקל, עבור השתתפות בהשקעות שהקיבוץ השקיע בעבר, כגון הקמת מערכות מים, חשמל וקיטור והקמת מבני ציבור.
למי אפשר לפנות כדי לבנות בית בקיבוץ?
אנשים המעוניינים להתקבל יכולים לפנות לקיבוצים עצמם (270 הקיבוצים בישראל, למעט תשעה, פעלו ב-2010 לקבלת חברים חדשים). דרך שנייה היא לפנות לאגף קליטה וצמיחה דמוגרפית במרכז התנועה הקיבוצית בתל אביב, ולהגיש מועמדות. באגף יראיינו את המועמדים ולאחר מכן יפנו אותם לקיבוצים הרלוונטיים, או ייעצו להם לוותר על הרעיון בשל אי התאמה בולטת.
"גם בארה"ב גרנו במתכונת דומה לקיבוץ
"חיפשנו חיים צנועים ופשוטים. ידענו שקיבוץ זה לא מה שהיה פעם, אבל גם עכשיו זה מאוד קרוב למה שחיפשנו" - כך מספרת מיכל (39), שהצטרפה באחרונה עם בעלה אלעד לקיבוץ נתיב הל"ה.
בני הזוג הגיעו מהיישוב הקהילתי הר אדר, לאחר שהייה של כמה שנים בארה"ב. "גרנו במעונות של אוניברסיטת קורנל בניו יורק, שהיו בנויים במתכונות דומה מאוד לקיבוץ. החיים האלה דיברו אלינו מאוד", אומרת מיכל.
בני הזוג עדיין לא התחילו לבנות בית. "בהתחלה חששנו מכך שלא נוכל לרשום את הבית על שמנו, אבל אנחנו מאמינים שזה יסתדר", אומרת מיכל. "אנחנו גרים כבר שלוש שנים בקיבוץ עם שני ילדים בדירה של 70 מ"ר, ואנחנו לא לחוצים עם זה. זו שיטת חיים אחרת". השניים מתכננים לבנות את ביתם בשיטת "בנה ביתך". לפי מיכל, "אנחנו נתכנן אותו ונסכם את המחיר עם הקבלן. עדיין לא תיכננו את הבית - זה התעכב גם בגלל ההקפאה של המינהל".
אבל יש גם צדדים שליליים. מיכל אומרת כי "זה לא אותו קיבוץ של פעם, מפני שהממסד משתנה בקצב אטי מאוד. סביב זה היו כמה התפרצויות מאוד עוצמתיות. אבל זה הניע אותנו לחפש דרכים שונות להידברות ולמעורבות. לשמחתי החברים החדשים מעורבים בתחומים שונים בקיבוץ, ומשפיעים על החיים של כלל הקהילה".