אם תשאלו את איריס ארקין וצביה לאור, הן יגידו לכם שיש להן את העבודה הטובה בעולם. ארבע פעמים בשנה הן נוסעות לארצות הברית למסע שופינג בן עשרה ימים, בסיומו הן חוזרות הביתה עם מכולה מלאה פריטי ריהוט ואקססוריז מקופדים בסגנון הקאנטרי המערב התיכוני. מהחצר האחורית של הדוד סם מגיעים המוצרים לבסוף לכפר ויתקין, לחנות "בק יארד" שבבעלות השתיים, ואיתם גם סיפורים על נגרות פרטית, בתי מגורים נטושים והיסטוריה אישית בת עשרות שנים.
הרומן של הבנות עם אמריקה החל לאחר שהות ממושכת ביבשת. ארקין התגוררה בילדותה בסנט לואיס ולאור בקליבלנד שבאוהיו, ושתיהן חזרו לארץ עם זכרון מתוק של מכירות ביתיות מסורתיות (Yard Sales), בהן מעמידים אנשים פריטים שאין להם הופכין בביתם למכירה בחצר. הרומן שלהן עם נסיעות תכופות לחו"ל, לעומת זאת, החל ב"אל על", שם הכירו כשעבדו כדיילות בחברה. רק כעבור שנים הן מצאו בחזרה זו את זו, ולפני כחמש שנים החליטו שהגיעה העת לפתוח מקום משלהן.
לדבריהן, עולם האספנות בארה"ב מפרנס תרבות שלמה של סוחרים, שהתרגלו לשים תג מחיר על חיים של זרים ולהניח אותם יפה באריזת מתנה. בתים שלמים נמכרים בשלמותם, מן השטיח בכניסה ועד הכלים המלוכלכים שהושארו בכיור. באחת המכירות נכנסו השתיים לבית נטוש שהתגוררה בו משפחה מכובדת בת שישה ילדים. מגלשי השלג, הצעצועים ואפילו הנעליים הקטנות נשארו כולם בלתי נגועים. "זה קצת כמו מנהרת הזמן", מספרת לאור, "המשפחה התפזרה והם פשוט לא זרקו כלום, השמלות של הילדות תלויות בארון עם סרטים שכבר הצהיבו".
בקליבלנד, במכירה אחרת, נמכרה תכולתה של כנסיה שלמה. הקהילה המקומית זנחה את המקום ומשלא נותרו מתפללים הוצאו כל הפריטים מההיכל והועמדו למכירה. "זה לא כמו בארץ, שלא הורסים בית כנסת", מסבירה לאור, "שם אם כנסיה נסגרת מוחקים ובונים משהו אחר". ארקין ולאור חטפו מהמקום ספסל תפילה שבעברו שימש את עדת מאמינו של ישו, וכעת ניצב בגאון בחנות הישראלית.
אחד מהפריטים העתיקים ביותר ב"בק יארד" הן האדניות, שארית מחנות פרחים ותיקה שמוקמה ברחובה הראשי של עיירה באוהיו לפני כמאה שנה. בזמנה, החנות היתה ה-מקום להצטייד בו בזר פרחים צבעוני. "זו היתה חנות מאוד ותיקה ופופולארית באזור שהיה פעם שיא העושר", מתארת לאור, "היום הוא הדרדר והחנות פשוט נסגרה". פריט היסטורי נוסף שהגיע לידיהן במקרה הוא עיתון המתאר את נחיתתו של ניל אמסטרונג על הירח. המציאה התגלה בתוך ארון שרכשו. למרות שהן כבר קיבלו הרבה הצעות מחיר על הדפים המצהיבים, על הפריט הזה אין תווית והוא נשאר לתצוגה בחנות.
ניירת נוסטלגית אחרת מצאו הבנות בתוך מזוודה ישנה. כאשר פתחו אותה, הן הופתעו לגלות מכתבים ממלחמת העולם השנייה ששלח חייל ששירת בצרפת לאהובתו בקליבלנד שבאוהיו. מכתבים מסוג אחר הם כרטיסי ברכה לוולנטיינ'ס דיי, יום האהבה הבינלאומי, שנשלחו בארצות הברית בשנות השלושים.
בניגוד לאופיו הרומנטי של החג אליו אנחנו מורגלים, כרטיסי הברכה מאותה תקופה נשאו את הטקסט: "My dear grandma, a lovely Valentine's Day".
כאשר ארקין ולאור משתתפות במכירה ביתית הן יורדות ישר למרתף, מפלס המציאות של הבית. בקומה התחתונה מאוחסנות ערימות של ג'אנק שבני הבית לא מצאו להן מקום, כמו גם כל מוצרי המזון ששימשו אותם. את הריבה הם הכינו בצנצנות זכוכית שעברו חיטוי במים חמים ואילו את הכרוב הם החמיצו בעצמם. בני המשפחה חתכו את הירק בעזרת קרש גדול המעוטר בסכינים, ואיפסנו אותו בקופסה הסגורה הרמטית באמצעות ערמת אבנים שנטרלו את ניסיונות הפתיחה. פריט אחר שמעיד על הלכי הרוח התקופתיים הוא צנצנת המיוצרת מזכוכית שפל. הזכוכית, שיוצרה בשנות השלושים, שיאה של תקופת השפל האמריקאית, עשויה מחתיכות זכוכית ממוחזרת בגלל המחסור בחומרים.
סדרת כסאות העשויים ממוטות ברזל, בעלי משענת מעוגלת, מככבת בחנות. את הכסאות האלה ניתן היה למצוא אך ורק בגלידריות אמריקאיות מסורתיות, שהגישו תפריט מצומצם שכלל גלידות ומשקאות מוגזים. כסא נוסף שנמצא ב"בק יארד" הוא כסא "היצ'קוק" הקרוי לא על שם במאי הסרטים המפורסם, כי אם על שם העיירה בה יוצר. המותג המקומי סימל את הכסאות בעבודת יד שעשו אנשי המקום. סוס הנדנדה בחנות גם הוא נעשה בעבודת יד. העין השחורה צוירה בקפדנות ורעמת השיער של הסוס צבועה במשיכות מכחול נמרצות. לרוע המזל, יוצרו של סוס הנדנדה המושקע נותר עלום שם. כמו שאר הפריטים בחנות, גם הוא מנציח סיפור אחר של היסטוריה אמריקאית נשכחת השייכת לעבר.
עוד בוואלה!
