איריס זוהר, מעצבת כלי האוכל של רשת "מקס ברנר", זוכרת עד היום את פגישת העסקים הראשונה של עודד ברנר בחו"ל, בה גייס משקיעים לחנות השוקולד שלו. "הוא כיבה את האור, חילק לכולם ספל שעיצבתי ואמר להם: 'תיהנו מהשוקולד שלנו. ככה צריך להגיש אותו, נמס וחוויתי". כשהוא הדליק את האור, הם אמרו לו: 'אנחנו רוצים שתפתח פה עסק שייתן לאנשים את החוויה שאנחנו חווינו', וזאת בעצם היתה ההתחלה של מקס ברנר".
הספל שעשה את הרושם הנכון נקרא "Suckao" - למצוץ קקאו, בתרגום חופשי. הוא נראה כמו מיני פונדו המשלב קשית מיוחדת ממנה מוצצים את השוקולד החם. לדברי זוהר, מטרת המוצר היא ליצור התייחסות שונה למאכל המתוק. אם עד עכשיו הורגלנו לצרוך את השוקולד שלנו במצבו המוצק, הספל שעיצבה מאפשר לאכול אותו גם בצורתו הגולמית.
הניסיון לייצר חווית משתמש אחרת בכל הנוגע לאוכל לא ייחודי לזוהר. "משחקים באוכל", תערוכה חדשה המוצגת בימים אלה במשכן לאמנויות ע"ש מאירוב בחולון (אוצרת: מיה דבש), מציגה מעצבים שהופכים את האוכל לחומר גלם, אבל גם נותנת הצצה לכלים שהופכים לחלק בלתי נפרד מהמזון. בערב הפתיחה של התערוכה, למשל, חולקו למשתתפים אצבעות שוקולד - ממתקים העשויים משוקולד ומהאצבעות שלהם עצמם. האורחים טבלו את היד בסירופ הנוזלי ובעזרת טבעת מיוחדת עשויה מעוגיה הפך נוזל לממתק של ממש המתקשה על היד. "בפתיחת התערוכה אנשים הרגישו שזה לגיטימי ללקק את האצבעות בפומבי ולאכול עם הידיים" מספרת תות חן, מעצבת המוצר, "חלק מהאנשים הובכו מהסיטואציה, אבל מה שבטוח, זה העלה חיוך".
מעצבת נוספת שעבודותיה מוצגות בתערוכה היא אדווה נוח, שעיצבה גם היא כלי הגשה מיוחדים לשוקולד. לאחר שיצרה כלים המיועדים לפלאפל ולפיתות החליטה לבסוף להתמקד בנוזל החום. "זה חומר מאוד תעשייתי והוא גם מחבר בין אנשים" היא מסבירה, "תמיד בחנתי את הדברים שלי על אנשים שאני לא מכירה ובדקתי איך הם מגיבים לזה. ברגע שאתה מציע לבן אדם שוקולד ישר נוצרת איזושהי חיבה". בפרויקט הגמר שלה ב"בצלאל" היא הציגה מערכת כלים המדגישה את המחוות הקטנות של השוקולד: צדפות עשויות משני חלקי קרמיקה שמתחברים זה לזה על ידי השוקולד, כוס שוקולד בעלת ציפוי נוקשה הנמס בחלב, ומגש מיוחד וקפוא עליו מציירים עם השוקולד הנוזלי, ולבסוף אוכלים את "יצירת האמנות" שנוצרה.
מי שבחר להתייחס לארוחה כולה ולא רק לקינוח הוא אילן סיני, שעיצב סדרת כלי אוכל המוצגת בתערוכה. את פרויקט הגמר שלו במכללת "הדסה" החל לגבש כשבאמתחתו מאות דגמים של כלי הגשה, שבסופו של דבר צומצמו לסדרה בת תשעה כלים המציעים סעודה חווייתית ושונה, החל במנות הראשונות וכלה בקינוח. מנת הפתיחה, לדוגמה, נארזת בעזרת אוזניות מסיביות, כך שאם נמאס לכם מאנשים שמשיחים בשעת הסעודה, תוכלו להרכיב את האוזניות ולהתרכז בקולות הבליסה הענוגים שמייצר הפה שלכם. "כמו שכשאוכלים ביסלי אז שומעים את הרעש שלו ולא שומעים שום דבר מסביב" מנתח סיני, "החלטתי להפוך את הראש לגוף תהודה שבו אני בעצם שומע את הניואנסים של האוכל".
כרגע סדרת הכלים של סיני, כמו גם הפרויקטים של חן ושל נוח אינם מועמדים לייצור. כלי האוכל של הדס אלה, המעוצבים בהשראת עולם הבונבוניירות ואריזות הפלסטיק, דווקא נרכשו על ידי רשת "גולף אנד קו", אולם לטענתה של זוהר עוד רחוק היום שבוא נראה כלי אוכל חווייתיים במטבח המעוצב של "מאסטר שף". "התרבות שלנו היום משקיעה באוכל, אבל אני חושבת שצריך להשלים את המהלך הזה עם טיפול בכלים" היא אומרת, "כואב לי הלב כשאני רואה מסעדות שאני יודעת שהשקיעו במנה, הטיסו חומרי גלם מכל העולם, אבל את הצלחת קנו אצל יבואן מאיזו תבנית סינית שחוזרת על עצמה כבר עשרות שנים".