ללא דופי

סבו של אקסייר דופי גילה אחרי מלחמת העולם הראשונה את היכולות הטמונות בגז הקורנו, מעבר לשימוש בו כתאורת רחוב. הוא הבין שבגז טמונה אנרגיה שבה אפשר לשלוט, שיכולה ללא ספק להתאים לשימוש ביתי.

הוא צייר גליל אליפטי עם מבער בתחתיתו. על פי הציור הבלתי מקצועי נבנה התנור הראשון, העשוי ברזל. דופי לא תיאר לעצמו באותם ימים שסחרור החום והאוויר שנוצרו בגליל, שאותו המציא כתחביב, יהיה בעתיד הבסיס לקו הייחודי של חברת המטבחים היוקרתית ביותר בעולם - לה קורנו.

במשך קצת יותר מעשר שנים ייצר דופי עשרות תנורים וחילק אותם בין מכריו, שהיו חובבי מאכלי גורמה הן כסועדים והן כבשלנים. תמורת התנורים, שאותם חילק כמתנה, הוא קיבל חופן תשבחות על טיב האוכל ועל הטעמים המעודנים המתקבלים עקב השימוש בהמצאתו, שהייתה אז מהפכה בעולם הבישול הביתי.
בשנת 1920 הוקם המפעל הראשון לתנורים המיוצרים בעבודה ידנית. מהתנור הראשון שיצא משערי המפעל, שמספר עובדיו מעולם לא עלה על 60, היה ברור שהתנורים יימכרו אך ורק ללקוחות היודעים להעריך מאכלי גורמה ומוכנים להשקיע את מיטב כספם כדי להשיג את התוצאות המיוחלות. מאז ועד היום, כל תנור שמיוצר בחברה מותאם אישית ללקוח. אין ייצור למטרות מלאי.

הסב הריץ את המפעל במשך 25 שנים, עד שבשנת 1945, אחרי מלחמת העולם השנייה, הצטרף לעסק בנו, שבדיוק סיים את שירותו הצבאי. שבע שנים הם עבדו יחד עד מותו של מייסד החברה בשנת 1952.

40 השנים שבהן הדור השני ניהל את החברה הסתיימו ביום אחד. ב-5 בספטמבר, יום הולדתו של האב, נמסרו מפתחות החברה לידיו של המנהל הנוכחי של החברה, אקסייר דופי. מרגע מסירת ניהול החברה לידי הבן, הוא ואביו לא עבדו יחד אפילו יום אחד. ארבעה שכירים שעובדים בחברה עוד מתקופתו של האב יוצרים עד היום את הקשר לעבר.

בשנות השישים עיצב האב תנור חדש עם מראה עתיק. התגובה הצפויה באותה תקופה, שבה עיצבו בקו המודרני של אותם ימים, הייתה דחייה וגיחוך, אבל התברר בדיעבד שמי שהיה הדוניסט ואהב אוכל גורמה, חיי חברה ערים, כלבים אציליים וסוסים, הבין את לקוחותיו טוב יותר משהיו יכולים להודות. המראה הקלאסי של התנור היה אלמנט חריג שיצר תחושה של אצילות. כך קרה שלמרות הדחייה הראשונית, כבר אז העניק תנור השאטו סטטוס חברתי נכבד לבעליו.

הסב יצר אבטיפוס וקונספט כללי, האב פיתח ועיצב את הדגם היוקרתי שאטו, שמיוצר באותה דרך ובאותו מראה עד היום, והנכד הפך חברה מקומית שהתבססה על מערך שיווק מצומצם לחברה בינלאומית המשווקת גם בישראל ומיוצגת על ידי חברת הייטאצ'.
האב, הדור השני בשושלת החברה, רצה לחלק באופן שווה את ניהול החברה בין שלושת ילדיו, אולם שניים מהם סירבו. הם לא ראו את הפוטנציאל הטמון בחברה קטנה. אקסייר דופי הבין את הפוטנציאל, והתוצאות מדברות בעד עצמן.

מעבר להפיכת החברה למותג בינלאומי, דופי ומעצב החברה Laurent Besseas פיתחו קו מוצרי אקססוריז. הם נכנסו גם לייצור מתועש של תנורים וכיריים בעלי איכות גבוה, הנבדלים מהתנורים העשויים ידנית במראה ובדרך תפעולם. בתנורים המתועשים אפשר לבחור בין אנרגיית חשמל לגז כאמצעי הפעלה או לשלב בין שתיהן. בימים אלה שוקדים בחברה על עיצוב כולל למטבחים שבהם, מן הסתם, משולבים מוצרי לה קורנו.

דופי הוא אדם חביב המפגין את אהבתו בעיקר למאכלי גורמה. שהוא דואג לא אחת שיבושלו במפעל החברה, הממוקם בפארק התעשייה הגדול ביותר באירופה, במרחק של כשעתיים נסיעה מפריז.

"במשך שנים היינו חברה קטנה, אך כמו לואי ויטון, גם אנחנו הופכים להיות גדולים וכמוהו גם אנחנו לא פוחדים להיכנס לשוק הסיני, על אף החשש מחיקויים", אומר דופי על הפיכת החברה ממפעל קטן ומקומי למותג בינלאומי שבקרוב יחדור גם לשוק הסיני.

אי אפשר שלא לדבר על יחסו המיוחד של דופי לידוענים ברחבי העולם השייכים לרשימת הלקוחות של החברה: הנשיא ג'ק שירק, ג'ורג קלוני, בראד פיט, קרל לגפרד ועוד רבים אחרים. "העולם היום קטן כל כך שאין לנו בעיה להגיע לסלבז בכל מקום בעולם. אני מוכר להם את התנורים במחיר הרגיל והם מוכנים לשלם. סלב שמבקש ממני תנור חינם רק מפני שהוא סלב, אני לא נותן לו".

דופי מסביר את טיב האוכל היוצא מהתנורים והכיריים של לה קורנו: "בבישול בחשמל מאבד המזון כ-%21 ממשקלו, בעיקר נוזלים, ויטמינים ומינרלים. בבישול על אנרגיית גז המזון מאבד רק כ-6%. צריך לדעת לבשל עם תנורי לה קורנו, אבל מי שמתנסה פעם אחת לא יכול לחזור לתנורים קונבנציונליים, על אף שלעתים הבישול בלה קורנו נמשך זמן ארוך יותר, התוצאה משתלמת".

הראיון עם דופי חייב היה להסתיים, כי כל החברה יצאה לחגוג בברביקיו ענק בחצר המפעל. ריחות התבשילים ליוו אותנו ביציאה מהמפעל בדרך חזרה לפריז.