היום נתפסת תל אביב כמעוז החילוניות, וקשה לדמיין שפעם היו נסגרים בימי שישי ושבת הרחובות הקרובים לבתי הכנסת בעיר, לא בגלל חוקי עזר עירוניים, אלא מגודש האנשים, שהיו בוחרים לבוא ולהתפלל. אבל הזמנים השתנו ומה שנשאר בתל אביב מהתרבות הדתית ההיא, הם עשרות בתי כנסת הפזורים ברחבי העיר, שנשארו כמעט נטושים. רובם, בניינים יפים, מרשימים ומלאי עוצמה, פניני אדריכלות של ממש, שייתכן והם נמצאים ממש מתחת לאף שלכם ולא שמתם לב. אחד מהם הוא בית הכנסת אוהל מועד.
ברחוב שד"ל, היוצא משדרות רוטשילד, מתרומם אחד מגורדי השחקים המרשימים ואולי אף המאיימים של תל אביב, העשוי כולו מזכוכיות ענק שקופות. במרחק כמה צעדים ממנו, שוכן המבנה הוותיק של בית הכנסת הספרדי הגדול של תל אביב, 'אוהל מועד'.
את השטח רכשו בתחילת המאה הקודמת מר כהן ומר לוי, שעלו ארצה מתימן. הם קנו שני מגרשים אותם ייעדו להקמת בית כנסת, אך בינתיים עזבו לפורט סעיד שבמצרים. בתחילת שנות ה-20 של אותה המאה, התמנה הרב עוזיאל לרב הראשי של תל אביב ובמכתב (שעותק ממנו השתמר עד היום), ביקש מהנדבנים את השטח המיועד, אלו ענו בחיוב ואף הסכימו לתרום את הכסף להקמת המבנה.
את המבנה תכנן יוסף ברלין, אחד האדריכלים המובילים של תל אביב באותה תקופה. הסגנון האדריכלי הוא ארט-דקו, שמשלב במבנה צורות גיאומטריות והנדסיות. החלל הפנימי עוצב בסימבוליקה מיסטית. יש למשל ארבעה עמודי מס"ד, שכל אחד מהם מעוטר בקצהו ב-11 קימורים המציינים את 11 כוכבי הלכת שבשמים. מעל כל אחד מהעמודים הללו ממוקמות שבע קשתות שמסמלות את שבעת קני המנורה שהייתה בבית המקדש. מידות בית הכנסת עצמו נבחרו על פי יחסי 'חתך הזהב', מה שמעניק לכל מי שנכנס פנימה את התחושה שהגיעה לבניין מושלם מבחינה פרופורציונלית.
בשנת 1928 היה הבניין בשלבי בניה סופיים ואף נבנתה לו בכיפה בזכות תרומתם של האחים בטש, סוחרים יהודים מלונדון. היחס בין רום התקרה הרגילה ורום תקרת הכיפה נבנה גם הוא לפי חיתוך הזהב, בראשה, הוצב סמל המרכבה הקבלי בדמות מגן דויד תלת מימדי.
במשך שנים שגשגה קהילת בית הכנסת. הוא הפך למרכז רוחני פופולרי ובמרבית התפילות נאלצו רבים להישאר בחוץ. בית הכנסת אירח בריתות וחתונות ובשנות ה-60 אפילו התחתן בו המרגל אלי כהן לפני שנשבה בסוריה. גם הרב עובדיה יוסף היה פוקד את המקום תדיר בעת שהיה רבה הראשי של תל אביב.
ב-20 השנים האחרונות הידלדלה מאוד הקהילה וכיום לא יותר מ-20 משפחות פוקדות את בית הכנסת באופן קבוע לתפילות שחרית ומנחה בלבד. אך העוצמה של המבנה והיופי הרב שטמון בו מביאות עדיין זוגות צעירים רבים להתחתן בו, ביניהם היה לאחרונה צביקה הדר ואשתו. מנהל בית הכנסת, שלומי בובליל החליט לפתוח את דלתותיו במסגרת אירועי 'לילה לבן', בעיר מתוך כוונה לתת לתושבי העיר הזדמנות לבקר לא רק בבתי קפה ומועדונים, אלא גם במקום שספוג רוחניות שורשית מהמאה הקודמת. עדיין, אומר בובליל, היה מעדיף כי אנשי העסקים הרבים שפוקדים את האזור מידי יום היו נותנים לעצמם הזדמנות, פעם בשבוע אפילו, לכמה רגעי שקט במקום הייחודי הזה, שפעם היה מרכז רוחני גדול והיום עומד לו שומם וריק במשך רוב שעות היום.
בית הכנסת 'אוהל מועד', רחוב שד"ל 5 תל אביב