וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רציתם בית חם עם פרקט

עוזי פורת

12.9.2008 / 23:02

מדרגות לולייניות בחיפוי במבוק מובילות ממתחם הילדים העצום אל הסוויטה בקומה השנייה - האני מאמין של דירה צפון תל אביבית

הסלוגן של איתי לוין כולל את המשפט "אדריכלות - איזון דינאמי". על פניו זה נשמע כמו אוקסימורון; איך יכול להיות משהו מאוזן ובאותה עת גם דינאמי? הרי יש פה איזושהי סתירה מובנית, אבל בדיוק את הסתירה הזו אפשר לראות בכל עבודותיו לוין - את הגם וגם, והזה לעומת זה. כאדריכל, שלמד ברומא, בצלאל ות"א, אפשר להבין זאת, ולמצוא את האני מאמין שלו המוצג בדירה בצפון תל אביב, שעברה שינוי יסודי.

לוין מדגיש, קודם כל, את "ציר העומק הדומיננטי" - מבט ישיר מהכניסה לכיוון שולחן האוכל הארוך (3.60 מ'), המסתיים בחלון, שממנו ממשיך המבט הלאה מעבר לגבולות הדירה. המבט נמשך לא רק לשולחן האוכל, אלא לעומקם של חדרי הבית ולכל הכיוונים, כמו עמד הנכנס על פסגת הר גבוה ממנו נשקף נוף מרחבי, הפורס את נופו של כל הבית. המבט שמאלה ודרומה נמשך לאורך ספה בצורת L, שלוין מרבה להשתמש בה בעבודותיו, מלווה את חדר המגורים, וממשיך לכיוון "חלון חלוקות" גדול בחזית.

השימוש בחלוקות הוא עוד אלמנט אופיני ללוין. הפעם עקרון החלוקות לא מופיע ב"קיר חלוקות", אלא בחלונות הראשיים בקומה הראשונה ובחלון סוויטת ההורים בקומה השנייה.
המבט ימינה נמשך דרך דלת זכוכית צרובה אל חדר הרחצה המאורך. מבט זה מודגש בזכות השימוש בדלת זכוכית ללא משקוף, שאינה מייצרת מחיצה בקווים אנכיים, אלא זרימה אופקית בריצוף המשכי ואחיד לתוך חדר הרחצה, שמטפס על הקיר, והופך לחיפוי על הקיר הנגדי, ובמשטח כיור ארוך הנמשך מקצה לקצה.

הקווים חוזרים

את מרכז המבטים מושכים שני קירות מחופים בלייסטים אופקיים מעץ, המגדירים את "מתחם הילדים", כפי שמכנה אותו לוין. "מתחם" היא המלה המתאימה לגודלו של חדר הילדים העצום הזה, שמידותיו כ-5 על 5 מ' - כפליים, אם לא פי 3 מחדר רגיל. המתחם מאפשר לילדים מרחב רב למשחקים, לשינה וללימודים.

הכניסה לחדר היא בדלת זכוכית, כמו כל הדלתות בבית, להוציא את דלת הכניסה המקורית מפלדלת שהוסוותה, ונצבעה כקיר. דלת הזכוכית וחריץ זכוכית צר ומאורך ללא פרופיל או עמוד קצה (גובה 37 ס"מ בלבד ואורך 360 ס"מ) מחברים את מרחב הילדים לחלל הקומה.

השימוש באלמנטים קונסטרוקטיבים להגדרת חללים, תוך שחרורם מקירות מעטפת הפנים הם עוד שני עקרונות, החוזרים בעבודתו של לוין. כך, שני עמודי בטון מחליפים את הדלת והקירות המסורתיים כמגדירי חלל, במרחב הילדים.
מספר החלטות תכנוניות וקוים עיצוביים חוזרים ומהדהדים בבית במקומות שונים. כך, למשל, הלייסטים חוזרים שוב בתחתית האמבטיה, וחריץ הזכוכית שבקיר הלייסטים מהדהד במסך הפלזמה בקיר הניצב. לצידו תלויה מנורת קונוס, שחוזרת שוב לצד מיטת ההורים בקומה השנייה.

כל משטחי העבודה עשויים מקוריאן בצבע אחיד, ואפילו שולחן חדר המגורים עשוי מקוריאן באותו גוון, וגם רוחבו מותאם לרוחב הריצוף בבית מגרניט פורצלן דמוי אבן במידות 80 על 80. כיוון הגוונים, השולט בבית, הוא מונוכרומטי על סקאלת האפורים, כמו הריצוף והקירות, שבכולם מעורבבים מעט גווני ירוק ותכלת, לעיתים בולטים, ולעיתים מוחלשים, כמו גוון התכלת בקירות מתחם הילדים ובקיר הדרומי עם חלון החלוקות הגדול. נגיעות של ירוק ותכלת באות כנקודות צבע בפופים התכולים, בשניים מכסאות האוכל, ובשידה הירקרקה בסוויטת ההורים. "הבעלים", מספר לוין, "רצו בית חם עם פרקט. ואני רציתי להראות להם שאפשר לייצר בית חם, לא רק עם רצפת עץ, כפי שכולם עושים, אלא דווקא ע"י קירות עץ וצבעים חמים" (העץ - אלון שטרייף בהיר).

לוליינות אל הסוויטה

הרבה קווים אופקיים מחורצים חוזרים בכל הבית, החל מהלייסטים מעץ, דרך ארונות המטבח, וכלה בפרופילי הניתוק מנירוסטה בתחתית הקירות, המנתקים אפילו את העמודים. בסוויטת ההורים מנותקים כל הארונות מהקירות, וארון הקיר הגדול כולל גם תאורה נסתרת מאחוריו.

מדרגות לולייניות מובילות אל הסוויטה, שמידותיה קטנות ממתחם הילדים (רק 4 X 5 מ'). המדרגות המקוריות מלפני השיפוץ עברו חיפוי מלא בבמבוק - הן במוטות למעקה, והן בפורניר המודבק על הפח המקורי, והפכו לאלמנט פיסולי ומרכזי בבית, שבראשו מטרית תאורה מיוחדת. הסוויטה נמשכת אל הגג הגדול בעזרת קירות זכוכית פינתיים מרצפה לתקרה ללא תריס, רק עם וילון מסך אפרפר (מיטה זוגית: "פיאנקה").

כמו הקווים האופקיים, המודגשים בבית, והאלמנט האנכי היחיד והמיוחד הוא גרם המדרגות המעוצב, כך גם המקרר, שהוא האלמנט האנכי החזק ביותר בכל מטבח, הועלם והוסתר במעין מזווה נסתר בצידו. המטבח עצמו מסכם את האיזון הדינאמי בו מאמין לוין. כל ארונות המטבח, למעט המדיח, ניצבים על גלגלים, וניתנים לסידור דינאמי שונה בחלל. בשל כך, גם משטח הקוריאן אינו נתמך בהם, אלא מהווה אלמנט זיזי מהקיר. כמוהו גם מדפי אור ארוכים וזיזיים על הקיר הניצב, וגוף תאורה צר וארוך מנירוסטה מעל משטח העבודה. לעומתו, מעל קצה שולחן האוכל מרחף גוף תאורה עשוי מעיסת נייר ואבן משקולת בתחתיתו כענן לבן ואמורפי. בשל אורכו העצום של שולחן האוכל, הוא משולב כשולחן עבודה עם פינת מחשב. “dynamic balance" קורא לזה לוין באנגלית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully