בית השכבות

מקובל לחשוב, שסביבת המחייה שלנו יכולה להיות מתוארת ומעוצבת על פי תוכנית. פרויקט זה, בניגוד למקובל, הוא תוצר של חקירה עיצובית. חקירה, שהתמקדה בהיבטים האיכותיים של הקיר, והתייחסה אליו כאל ממברנה מורכבת, שבונה אינטראקציות חברתיות ומערכות יחסים האקלימיות, ומאפשרת התפתחות מותאמת לסביבה.

בית המגורים המשפחתי ה"מסורתי" יוצר באופן טיפוסי הפרדה חדה בין הפנים והחוץ ע"י קירות מוצקים ופתחי דלתות או חלונות, שמוגדרים בצורה ברורה. פרויקט זה שובר את הקירות ה"מסורתיים" של הבית לארבע שכבות מפוצלות (מערת בטון, מדפים מוערמים, קליפה חלבית, קרום רך) שביניהם משתלבים החלקים השונים של הבית.

כל שכבה מאופיינת בתכונות אטמוספריות, אקלימיות, מבניות, חומריות ופונקציונאליות מסוימות מאוד, והופכות לחלק מההיררכיה האינטליגנטית, שעומדת בבסיס פרויקט דל תקציב זה: בעוד שהחללים הפנימיים ביותר מכילים את האיזורים ההכרחיים (מטבח וחדרי שירותים) הבית וחומריו הולכים ומתחספסים ככל שמתקדמים לכיוון החיצוני.

העיצוב יוצר מעבר הדרגתי ומצועף בין פנים וחוץ, ובסופו של דבר, כולל את החוץ, שמצד אחד חוסם כל קשר ויזואלי עם הסביבה הפרברית הסמוכה, ומצד שני פתוח לנוף הרי האנדים.
השכבות בנויות זו על גבי זו מבפנים החוצה, הן מבחינה חומרית, במונחים של הקונספט האקלימי, והן מבחינה גיאומטרית, באופן שמטשטש את הגבול בין חיצוני לפנימי, ויוצר, דרך היישום של החומרים השונים שבהם נעשה שימוש (שחלקם אינם שכיחים ביישומים ארכיטקטוניים) סדרה של סביבות, המובחנות זו מזו באיכויותיהן.

סוגית מהות הגדר הייתה נקודת הפתיחה בתכנון הבית, ובניגוד למקובל, המעטפת החיצונית רכה ועדינה. ואכן, המאפיין הבולט ביותר של הבניין הוא מסך אנרגיה, שמשמש, בדרך כלל, לבניית חממות. כאן הוא מהווה את השכבה החיצונית ביותר, שיוצרת תאורה מפוזרת ואיזור בעל אקלים נוח בפנים, ותורם למראה היהלום המלוטש של המבנה.

שכבה מספר 1: מערת הבטון
ליבת הבטון, המופנית כלפי פנים, יוצרת את האלמנט הראשון של השיטה המבנית. שכבה זו מכילה את שני חדרי השירותים של הבית. המשטחים הפנימיים שלה מכוסים במלואם בריצוף קרמיקה, שמאפשר לה להיות איזור שכולו רטוב. בתור חדר איתן ודמוי כספת, השכבה הפנימית היא מוצקה, אטומה חלקה ומבריקה, והיא מציעה הגנה דמוית-מערה עבור הפעילות הביתית הפרטית ביותר.

שכבה מספר 2: מדפים מוערמים
מסביב לליבה הפנימית ישנן שתי רצועות מדפים, שבנויות מעץ מהונדס, דיקט ואריחי טפסנות, הנתמכים מבחוץ ומגיעים עד ל- 5.2 מטר אורך בפינות. הן נתמכות בלוחות דיקט במקומות מסוימים, ונותרות פתוחות באחרים. הרצועות יוצרות תצורות שונות להנחת חפצי בית, לפרטיות או לפתיחות, ודרגות תאורה שונות בהתאם לתוכנית ולאוריינטציה. ההחלטה להשתמש באריחי טפסנות ובדיקט כחומרים מרכזיים, משקפת את חישובי החומר שנדרשו עקב מגבלות התקציב. ברצועת המידוף כלולים: המטבח, חדר האוכל וחדר האורחים בקומת הקרקע ובקומה העליונה,סטודיו לעבודה.

שכבה מספר 3: הקונכייה החלבית
כאשר יוצאים החוצה אל הסף האקלימי, נפרס כלפי מעלה קרום שקוף, או בניסוח אחר, קונכייה חלבית עשויה מאריחי פוליקרבונט בעלי יכולת בידוד גבוהה, שמסננת את השמש הצ'יליאנית הקשה, מתווה את קווי המתאר של עצים ושל אלמנטים חיצוניים אחרים על פני השטח שלה, ומציפה את האזור באור. תת-מבנה עדין זה, שמונח אנכית, משמש, בדרך כלל, לקירות גבס, ודורש הרכבה רגישה ביותר, ללא סימני איחוי של האריחים. השכבה, שמקיפה את הבניין, דומה לניילון נצמד, שעוטף שתי קופסאות. הקונכייה יוצרת שני חללים, הממוקדים החוצה, בגובה כפול לאורך הפינות החיצוניות של הבית, מוצפים בפיזור אחיד של אור טבעי, וכוללים את הסלון ואת חדר השינה המרכזי, שבו גם פתחי הזזה עשויים זכוכית, המרחיבים את החלל החוצה לעבר הגדרות.

ממברנת אריג רכה, המשמשת, בדרך כלל, לחממות, פועלת כמסך אנרגיה, ומסננת עד 70% מהאנרגיה הסולרית שפוגעת בבניין, ובאותו זמן יוצרת מחסום, שמגן מפני יתושים וחרקים שכיחים אחרים באזור. מעטפת רכה זו יוצרת מחיצה דמוית אוהל בין הפנים והחוץ, ומכילה שלוש דרגות של שקיפות, המווסתות את עוצמת האור בהתאמה לשעות היום ועונות השנה, ופתיחות לנוף.

מבנה המעטפת מאפשר, בו זמנית, הכנסת משבי רוח ואוויר ותיפקוד כמחסום מגן. במבט מבחוץ רשת האלומיניום וקפליה יוצרים צורת אבן מלוטשת מעוצבת בקפידה. קפל בממברנה פותח את המעבר מהחוץ אל הכניסה הראשית. בנוסף, קיימים שלושה רוכסנים בקרום למטרת גישה קלה מן הבית אל הגן.
לאחר שעוברים בין שכבות הקיר השונות מבפנים החוצה, ניתן להבין לא רק את מערכת היחסים האקלימית, אלא גם את מערכות היחסים הצורניות והגיאומטריות בין הקירות. החל מליבה בצורת ריבוע פשוט, דרך צורות גיאומטריות מורכבות יותר וכלה בחיבור בין חומרים. המעבר בין שכבות הבית מתאר את הטרנספורמציה מקופסה פשוטה לדמות יהלום מחזיר אור, שהיא החזות בה נתפס הבית מבחוץ.