לפני שעברה נטע סגל מביתה בהרצליה פיתוח למגדלי אקירוב בתל אביב
תהיתי, איך בדיוק ייכנסו כל הרהיטים ויתר תכולת הבית הענק לדירה עירונית? האם הסגנון יהיה דומה? לא ביקשתי תשובות, העדפתי לחכות, וההמתנה, אכן, השתלמה.
נטע עיצבה את דירתה החדשה יחד עם שותפתה, זיו קריכלי, איתה היא עובדת מזה 15 שנים, כשהן משלימות זו את זו, ומתחשבות בדעתה של יועצת הפאנג שוואי.
המטבח משתרע לכל אורכו של ציר מרכזי מאורך, ומולו ניצב שולחן אוכל פרחוני עשוי אבן לבה מצוירת ביד ושרופה בתנור. משני צדדיו של הציר המרכזי נפתחים חדרי האירוח, המשפחה וחדרי השינה. בקצהו הימיני של הציר פינת טלוויזיה וחדר עבודה, המובדל בקיר זכוכית. מאחורי מחיצה בנויה, שאינה מגיעה עד התקרה, ממוקמים חדרי השינה של הילדים והנכדים שבאים לביקור. ממול, בצדו השמאלי של הציר, הסלון, שולחן ביליארד רחב ידיים ומרפסת עישון קטנה. חדר השינה מופרד מאזור האירוח על ידי קיר זכוכית.
בעת הצורך נחסמת הזכוכית בווילון בד לבן עשיר קפלים. לכל פינה בבית יש הגדרת שימוש מדויקת, שאינה מבטלת את תחושת המרחב ואת האפשרות להיות יחד, גם כאשר כל אחד עוסק במשהו אחר.
נטע, שמרבה לארח, ויתרה על מערכת קול מרכזית, והעדיפה להשאיר את המוסיקה לבחירה אישית. בכל אחד מהחדרים יש מערכת מוסיקה קטנה וקומפקטית, ורק הסלון מצויד בג'וק בוקס חדש בסגנון וינטג', ובו מאות דיסקים ורמקולים מעולים.
ההחלטה על המעבר, מווילה בהרצליה לדירה בתל-אביב, הייתה מהירה. הדאגה המתמדת לתחזוקת הבית והגינה פינתה את מקומה לעיסוקים האחרים, ושחררה את סגל מתלות באנשי שירות, שפקדו את ביתה בזמנים קבועים בתדירות גבוהה. עם המעבר לדירה העירונית פתחה סגל פרק חדש בחייה, אליו הביאה גורמים מהעבר. בחדר העבודה, בו שולט הגוון הסגול, שנבחר על פי עצתה של יועצת הפאנג שוואי, שירלי גילפר, משתלב הפסנתר של סבתה, אותו הביאה ממצרים.
מנורות הציפורים של אינגו מאוור, שקישטו את מעלה המדרגות בביתה הקודם, פוזרו על תקרת הסלון. מבנה, שיועד במקור לבניית קמין גז, עוצב כמסגרת בסגנון ארט דקו בעלת מראה של רדיו עתיק וענק, ובתוכה עבודת האמנות של ראובן ישראל, בוגר בצלאל. כורסאות רופדו, רהיטי עץ נצבעו, ולפסלים שהובאו מהבית הקודם, נמצאו מקומות חדשים, שגם הם משתנים לעיתים.
שולחן האוכל הצבעוני, שקובע את המראה במרכז הבית, היה הרהיט השנוי במחלוקת. זיו, שותפתה של סגל, התנגדה, ליועצת הפאנג שוואי הפריעו גווניו הצהובים, ורק סגל התעקשה; כשנכנסה לדירה בפעם הראשונה היא ראתה בעיני רוחה בדיוק איך היא תיראה, והשולחן היה כלול בחזון. את צבעוניותו הדומיננטית של השולחן השתיקו על ידי ריצוף גרניט פורצלן שחור, שגם הכתיב את גווני המטבח הסמוך לו, את צבעם השחור של השנדלירים, התלויים מעליו, ואת הכסאות השחורים של פיליפ סטארק. שירלי טענה שזו פינת האהבה בבית, וצריך להיות בה אדום. לשביעות רצונה ניתלו וילונות בד אדומים, הממסגרים את הנוף, שנשקף מקיר הזכוכית, הנמצא לכל אורך הדירה. את הכיריים הסיטו חצי מטר הצידה על מנת, שהבערה לא תתנגש בלהט האהבה, ותפריע לזוגיות שממול.
גב המטבח, המשקיף על פינת האוכל, עשוי בגוון טבעי של אלומיניום מט, ומשתלב היטב במקררים ובמוצרי החשמל האחרים.
רצפת פרקט עץ אלון מיושן וכהה("קאר פרקט")ברוחבים ואורכים משתנים ממשיכה את אריחי הגרניט פורצלן משני צידי הציר המרכזי, ונמשכת אל חדרי השינה. את גן הבית הצבעוני בהרצליה הנציחה סגל בעזרת צילומיו של אהוד אורן, שהודפסו בדרך מיוחדת על דלתות הארונות בחדרי האמבטיה שבאגף הילדים והנכדים.
סגל, שחשובה לה מאד השליטה בבית ובמה שמתחולל בו, בחרה, שלא כמקובל, לקבוע את מיקומה של יחידת חדר השינה ממש ליד הכניסה, והיא מוסתרת וגלויה על ידי קיר זכוכית. חדר השינה צבוע תכלת לתוספת בריאות ושלווה, ובארונות חדר האמבטיה צילום אמנותי של ניו-יורק, גם הוא פרי עבודתו האמנותית של אהוד אורן.
יחד עם תחושת הפתיחות ומראה הלופט, שאין בו מגבלות ומחיצות, הבינה נטע שמידי פעם, במקרים מיוחדים, יהיה צורך בהגבלת שטחים. לצורך העניין נקבעה מחיצה נסתרת, בעלת חמישה פנלים, העשויים ,BDS שבדרך כלל משתמשים בה באולמות אירועים, משרדים, חדרי ישיבות ובתי מלון. למחיצה תפקיד כפול, האחד, כאמור, הבדלה והגדרת שטח, והשני - קיר דו כיווני לתליית ציוריה של סגל ושל אמנים אחרים.