דיור מעורב או פנטזיה גמורה

מדיניות של דיור מעורב מספקת למעוטי יכולת קורת גג הולמת בסביבה עירונית מרכזית. האם זה אפשרי בארץ?

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

ידיעה שהתפרסמה לפני כמה שבועות בעיתונות הבריטית על הקמת מגדל מגורים חדש באזור ווקסהול בלונדון נשמעה לאוזן ישראלית כמעט בדיונית. לא בגלל עצם הקמת המגדל המעורר מחלוקת ציבורית עזה, אלא מכיוון שכמעט מחצית מ-167 הדירות שבו מוקצות ל"דיור בהישג יד". וזאת במקום מרכזי יחסית בלונדון, שנהפך בעשור האחרון לאזור מגורים מבוקש שעובר התחדשות עירונית מואצת. במונחים ישראליים, הדבר דומה להקצאת דירות מוזלות במיזמי מגורים כמו מגדל נוה צדק או הולילנד; או במילים אחרות, פנטזיה גמורה.

הקצאת הדירות המוזלות בווקסהול אינה פרץ של אלטרואיזם מצד היזם, אלא תוצאה של חוק שהיה מחויב לעמוד בו כתנאי למתן אישורי בנייה. זה זמן שהחוק בבריטניה מעודד תכנון חברתי ומחייב יישום מדיניות של דיור מעורב (mixed income housing) - שילוב של דיור בהישג יד במיזמי מגורים של השוק החופשי מגודל מסוים ומעלה. שיעור ההקצאה נע בין 35% ל-50% מכלל הדירות במיזמי דיור שמעל 15 דירות לפרויקט. בימים אלה שוקלים בבריטניה להוריד את רף המינימום המחייב לעשר דירות בלבד.

דיור מעורב, בבעלות או בשכירות, נהפך לנורמה בבריטניה ובמדינות רבות אחרות במערב. "זהו כיום אחד הנושאים המרכזיים בתכנון ובנייה למגורים ונחשב כלי ראשון במעלה בהתחדשות עירונית במרכזי הערים", אומרת ד"ר אמילי סילברמן מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה, שהתמחתה בתחום. מדינות כמו בריטניה, שוודיה או הולנד נוקטות מדיניות של דיור מעורב כמענה לכישלון מדיניות הדיור בשנות ה-50 וה-60, מציינת סילברמן, "ושום כסף שהממשלות שפכו אחר כך על שיקום שכונות לא עזר אלא רק הגדיל פערים".

מדיניות של דיור מעורב נועדה לספק למעוטי יכולת קורת גג הולמת בסביבה עירונית מרכזית, המאפשרת נגישות והשתלבות במרקם חברתי וכלכלי ראוי. "בכך שאנחנו בישראל לא בונים דיור מעורב בשכונות טובות ובמיקום מרכזי, אלא מקימים בהם פרויקטים לעשירים בלבד, אנחנו בונים במו ידינו את האסון החברתי הבא, עם ההפרדה וההדרה", מזהירה סילברמן. "הרי אחר כך מישהו שוב יציע לשכן עניים בשכונות עוני נפרדות בבנייה עלובה, והגלגל יחזור".

בישראל, התחדשות עירונית היא מונח מכובס ל"פינוי-בינוי", מוסיפה סילברמן, "ופינוי-בינוי היא קללה כי זוהי שיטה שגורמת לחלשים ולעניים לעזוב את סביבת החיים שלהם ואומרת להם: קחו את הפיצוי שלכם ותצאו לנו מהעיניים".

במחקרה על מדיניות הדיור בבריטניה ובמדינות אחרות, במסגרת עבודה לתואר דוקטור בבית הספר לכלכלה בלונדון, מצאה סילברמן שיש דרכים אחרות. כעת היא מתמקדת בלימוד הנושא בישראל במסגרת לימודי פוסט-דוקטורט במרכז לתכנון אורבני ואזורי בטכניון. בשבוע שעבר הציגה את עיקרי המחקר ביום עיון פנימי על "מדיניות הדיור בישראל לאן" באוניברסיטת חיפה, שיזמה האגודה לצדק חלוקתי בשיתוף הקליניקות המשפטיות באוניברסיטאות חיפה ותל אביב. האגודה, המתמקדת במדיניות קרקע, החליטה לאחרונה להיכנס גם לתחום הדיור לנוכח הדחיפות בנושא והעדר מדיניות דיור כוללת בארץ. "דיור הוא לא רק הבעיה של העשירון התחתון", אומר מנהל האגודה, ד"ר סנדי קדר, "אלא של אנשים במעמד בינוני שעובדים ולא יכולים להגיע לדיור הולם או נזרקים מביתם בגלל משכנתא. זוהי פצצה מתקתקת".

למה שלא יבנו דיור מעורב בעג'מי ביפו?

האי-אמון באפשרות לדיור מעורב בישראל מצד גורמים רבים הפתיעה את סילברמן. "אדריכלים אומרים לי שמבחינה 'תרבותית' אף אחד לא ירצה לגור ליד האנשים האלה. אבל פעם הרבה אזורים בארץ היו בעצם מעורבים בלי שאף אחד יעשה מזה עניין גדול, או יפעיל מנגנונים כדי שזה יקרה. ברחוב אחד או בבניין אחד גרו עולים וותיקים, אנשים עם רמות הכנסה והשכלה שונות. וזה עבד ואיפשר פחות או יותר הזדמנויות שוות".

כיום זה נראה טבעי לכאורה שבאזורים עירוניים טובים יגורו בעלי יכולת בלבד. ותל אביב, שנהפכת עיר לעשירים בלבד בקצב דהירת הג'נטריפיקציה, היא דוגמה קיצונית מייצגת. "למה שלא יבנו דיור מעורב בעג'מי ביפו? זה מקום טוב במרכז העיר ובדיוק המקום שהמדינה יכולה להתערב", אומרת סילברמן. "למה שלא יקצו דירות בהישג יד בפרויקטים עתידים בפי גלילות או בשוק הסיטונאי? במקום זה בונים גטאות של מגורי פאר והחלשים יותר נדחקים שוב ושוב מכל סיכוי".

יישום מדיניות דיור חברתית מצריך כדברי סילברמן כלים שונים, ממלכתיים וציבוריים, תכנוניים וכלכליים, וכמו כן פתרונות אדריכליים יצירתיים. שכונות רבות בדיור מעורב בבריטניה, בהולנד וגם בארצות הברית היו לשם דבר במצוינות בתכנון ובאדריכלות וגם בתכנון סביבתי חלוצי. ביניהן - שכונות המגורים החדשות בדיור מעורב בגריניץ' מילניום וילג' בדרום לונדון, שתיכננו משרד פרוקטור ומתיוס הבריטי והאדריכל הנודע אלף ארסקין, או שכונת הוליווד מטרו וילג' בלוס אנג'לס שתיכנן האדריכל סטיבן קנר וצוינה לטובה על תכנון מודרני של דירות מוארות ומאווררות ואיכות אדריכלית שהושגה באמצעים פשוטים.

לא הכל ורוד בדיור מעורב, גם במדינות שהכירו בחשיבותו. מגדל ווקסהול בלונדון, למשל, הוא עדיין ניסוי שלא הוכיח את עצמו בבנייה לגובה. ופרויקט הדגל האמריקאי בדיור חברתי - תוכנית "הופ 6" לפינוי משכנות עוני - לא פתר בסופו של דבר את הבעיה לאוכלוסייה חלשה במיוחד וספג ביקורת נוקבת מצד ארגונים חברתיים. עם זאת, אומרת סילברמן, "הלקח הוא שיש מדיניות דיור, יש דיור ציבורי ודיור בהישג יד אפילו בארצות הברית הקפיטליסטית, ואנחנו בישראל צריכים ללמוד מזה".