וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לאן קומקומים הולכים כשהם מתים

דקל גודוביץ

3.5.2007 / 11:12

דנית וינון שמחי אוספים מהרחוב מכשירים שזרקתם והופכים אותם לאמנות שימושית, לבנה ומאירה

אפשר להגיד שהם זוג פחחים. פחחים של מכוניות מ"מועדון החמש" - טכניקת העבודה של המעצבים דנית וינון שמחי מסטודיו groovy, כוללת פירוק חלקי מכונות ומכשירים ישנים שמצאו את עצמם ברחוב והרכבה שלהם מחדש, ממש כמו אחרי תאונה. תאונה שנגרמה ממהירות הסיבוב של העולם.

את החלקים הם מדביקים עם ציאנו-אקרילט, המוכר כדבק סופר-גלו (אבל מדולל), מוסיפים קורט של סודה לשתייה ומרכיבים. את הטאצ' האחרון הם נותנים עם חומר פחחות של רכב, שנקרא car kit. הם מחליקים את החלקים, מעגלים פינות ומעלימים את נזקי התאונה. על הכל מורחים צבע יסוד ובפיסטולט (אייר - בראש תעשייתי) וצובעים בלבן.

העבודות מוצגות החל מהיום (3 במאי) בגלריית פריסקופ ושם הן גם נמכרות. עבודת הפחחות הטובה, הופכת את הביקור בתערוכת "לאן קומקומים הולכים כשהם מתים" לסוג של תעלומה ארכיאולוגית והיסטורית, הדורשת לגלות מה מסתתר מאחורי כל הלבן הזה.

טלוויזיה על רולרבליידס

"אז למה לבן?" אני שואל את ינון, "כדי לנטרל את כל הנושא של הצבעוניות", הוא מחייך ומוסיף, "כדי שהצופה יתעסק רק עם הצורה נטו, בלי שיקפוץ לעין חלק זה או אחר": שואב אבק עם 18 בתי מנורה, שנדליר המורכבת מ-18 מכשירי טלפון חוגה, שהיא וריאציה על מנורה דנית מפורסמת, פומיות של טלפון חוגה ומימיקל - הכלי הזה שהיה פעם יוצא איתנו לכל טיול משפחתי).

חוץ מזה גם טלוויזיה על רולרבליידס, מאוורר -רדיוטייפ -קומקום חשמלי, ידית של שואב אבק ומקלדת, מברגים, מגהצים ולסיום: מסכי מחשב על בסיסי של סוס נדנדה. "הנדנדה היא הדבר היחיד שנבנה במיוחד", מגלה ינון, "פשוט אף אחד כנראה לא זורק סוסי נדנדה לרחוב".

אז סוסים כנראה עדיין לא זורקים לרחוב, אולי כי זה צער בעלי חיים, ואולי כי יש להם נשמה ועיניים טובות, אבל את כל השאר כן, וזאת גם תפיסת העולם של סטודיו groovy, שאפשר לסכם אותה במילה אחת - מיחזור.

פלורסנט או נורות ליבון

ואפשר גם לא לסכם במילה, אלא לדבר על הצורך לתת אלטרנטיבה לתאגידי הענק, לפרסומות, לדחפים האימפולסיביים לקנות ולקנות, ולדבר על תרבות הצריכה.

זאת הביקורת הבוהקת בלבן, ובצידה מתגנבת גם ביקורת עצמית והרהור נוגה של ינון עצמו, לגבי התאורה עצמה. כשביחקשתי את התייחסותו לנורות הליבון, שמרכיבות את עיקר העבודות, לעומת פלורסנטים שאפשר למצוא רק במאווררים, אמר ינון בשקט: "כן זו באמת נקודה קצת בעייתית בעבודות שלנו. הן נעשו בשנה האחרונה, לפני שחברת פיליפס הודיעה שתפסיק לייצר יותר נורות ליבון, כי הן מבזבזות אנרגיה ואינן בעלות מודעות סביבתית. הרי 90% מהאנרגיה שלהן הולכת לחום ורק 10% לאור". ואני מהרהר בזה וחושב שעיצוב בכלל זה 90% בזבוז, ורק 10% יעילות. ורק לפעמים זה בגשטלט 100% עיצוב. פשסטייט?

כן, דווקא מתאים לי לקרא לזוג הזה פחחים, כמו צייר אמן שמצטנע ואומר שהוא בסך הכל צבע, ואולי במקרה הזה מתאים יותר סייד. כי מי שנכנס לאולם התצוגה של עבודות הפחחות בגלריה פריסקופ מגלה שמדובר רק, אבל רק בעבודות לבנות.

מחירים

מנורת מקלדת עומדת: 1,250 דולר
מנורת 18 טלפוני חוגה: 2,000 דולר
מנורת שואב אבק עם נורות: 875 דולר
מנורת רולרבליידס-טלוויזיה: 875 דולר
מנורת קומקום/טייפ/מאוורר: 1,000 דולר
2 מנורות מאווררים עם מקדחות ומגהצים: 875 דולר
מנורת מסכי מחשב: 750 דולר
מנורת טלפונים על עמוד: 625 דולר
צידנית תלויה: 450 דולר


"לאן קומקומים הולכים כשהם מתים". אוצרת: שרי פארן. עד 26 בחודש , גלריה "פריסקופ" רח' בן יהודה 176 , תל אביב
טל': 03-5226815

מועדי ביקור בגלריה: ב'- ה' 17:00-20:00 . ו', שבת 11:00-13:00

סטודיו "גרובי"
ינון ודנית שמחי
בן-עטר 34 ת"א 03.6815145 054.7628423

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - עכשיו בישראל

בשיתוף נומייר פלוס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully