וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקרב על הוועד

דקל גודוביץ'

13.12.2006 / 17:56

דקל גודוביץ' משנס מותניים, מישיר מבט ומסדר את החפתים לקראת הקרב האחרון בהחלט על היכל התרבות

ביום ראשון הקרוב תסלים המלחמה המתחוללת על דמותו של היכל התרבות ותחצה את הגבול לוועדת הערר. הפעם זהו אינו עוד מאבק אדריכלי בין יפי הנפש והבלורית שרוצים לשמר כל טיח מתקלף וכל חרצית מצויצת, שיעמדו חשופי חזה אל מול שיני הבולדוזרים הנהוגים בידי אנשי החזון והפיתוח. הפעם זוהי מלחמת בני אור בבני חושך. מלחמת תרבות. מלחמת תרבות ב"סטיילינג".

בקרב שיתחולל בוועדה יתמודדו מצד לוחמי החופש: הפורום להצלת היכל התרבות, המועצה לשימור אתרים, המועצה לשימור המורשת התרבותית בת"א ועמותת האדריכלים. הם יהיו מזוינים בנשק קל של עתירה שהוגשה לוועדת הערר; מקלעים אדריכליים שמדי פעם נותנים צרור על ידי הלל שוקן, ישראל גודוביץ (לשעבר מהנדס העיר), דן איתן ורם כרמי, שהיה שותף לתכנון המקורי ביחד עם זאב ויעקב רכטר; יחידת קומנדו עיתונאית קטנה בפיקודה של העיתונאית אסתר זנדברג, שפעלה לראשונה בעורף האויב ומאז ממשיכה לספק ריגול מודיעיני; ולאחרונה רכש ארטילרי חדש מחו"ל שמצטרף למשלוחי הנשק המוטסים הקודמים של יועצי ארגון אונסק"ו בדמות ז'אן-לואי כהן והפרופ' נטליה דושניקה שהיו שותפים לקבלת ההכרה של אונסק"ו בעיר ההיסטורית של תל-אביב כאתר מורשת עולמית; וכמובן יועצים אסטרטגיים בינלאומיים לאקוסטיקה.

מולם יעמוד צבא סדיר של סטיילינג: ראש העיריה ושר הביטחון - רון חולדאי; הרמטכ"ל - המנצח והמנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית - זובין מהטה; מפקדי האוגדות - מהנדסי העיר: חזי ברקוביץ (הנוכחי) ודני קייזר (הקודם); מפקד מחלקת השימור בעירית ת"א - ירמי הופמן; יחידת החבלה בחיל ההנדסה - משרד האדריכלים קולקר-קולקר-דיימונד מירושלים שאחראי על השינויים; והיועצים האסטרטגיים הבינלאומיים לאקוסטיקה (לא אלו מקודם כמובן).

כמה? 50 מיליון

למי ששכח למה התחילה בכלל כל המלחמה נזכיר רק בקצרה, שהיכל התרבות הוא מבנה לשימור שהוקם לפני 49 שנים בסגנון הבינלאומי בגבולות העיר ההיסטורית של תל-אביב, שזכתה להכרה מטעם ארגון אונסק"ו כ"אתר מורשת עולמית". במלחמה פתחו כמה אנשים בעלי הון ושלטון שאכפת להם מאיכות הצליל, אישורי כיבוי-אש ונוחות תפקודית, ושטוענים שתמורת 50 מליון דולר הם מסדרים את כל זה ע"י הרמת הכיפה הרב-צלעית שבגג ההיכל, ושינוי פנימי של אולם המניפה לאולם מלבני הדומה בצורתו לקופסת נעליים. מולם התייצבו כל אלה שטוענים שההיכל אכן דורש שיפוץ הכרחי אך מינורי בעשירית המחיר, תוך שמירת המאפיינים הייחודיים להיכל:

1. קירות זכוכית שקופים בחזיתות מאחורי שלד חשוף הכולל קווים אופקיים של מרפסת וגג שטוח מעליה.
2. כיפה רב-צלעית ושטוחה בגג ההיכל.
3. מבנה אולם המניפה הייחודי שבו הושקע רוב תקציב הקמת ההיכל.

למעט החזית הקדמית הכוללת את העמודים, המרפסת וקירות הזכוכית - בכל שלושת הסעיפים מבקשת התכנית לבצע הרס מוחלט! כלפי חוץ הכיפה תהרס ותיבנה כיפה גבוהה יותר, כך שמהגג השטוח האופיני לסגנון הבינלאומי יזדקר גוש גבוה יותר. כלפי פנים יהרסו תקרת הפנים והאולם הייחודי בצורת המניפה בו מתחברים היציעים והאולם לחלל ייחודי מסוגם. במקומן יבנה אולם מלבני סטנדרטי. וכל זאת בשם האקוסטיקה וכיבוי-האש. ראוי להזכיר למי ששכח: היכל התרבות מדורג היום בין 100 האולמות הטובים בעולם מבחינה אקוסטית. אך מכיוון שה"סטייל" היום באקוסטיקה קצת השתנה, מעוניין הצבא להתאים את מבנה האולם כך שיענה על הדרישה המודרנית, אם כי אין ביטחון שפעולה זו תצליח, מכיוון שאקוסטיקה היא אינה מדע מדויק. את אלו, כמובן, מגבים מיד בהפחדה מבעיות בטיחות של כיבוי-אש. עד היום אינני זוכר שריפות שפרצו באולם, והתאמות פשוטות יכולות לענות על כל דרישות כיבוי-אש גם ללא דמגוגיה זולה. אבל הרי ללא הפחדה על בסיס יומי, איך נשמור על מוכנות העורף ותקציב הביטחון?

מלחמת התרבות בסטיילינג

כמו בכל מלחמה, מאחורי כל נאומי המנהיגים מסתתרת דמגוגיה זולה. הרי בשמה של אותה דמגוגיה ושטיפת מח יצאנו בזמנו לכבוש ולהרוס גם את גימנסיה הרצליה וככר דיזינגוף ובמקומן להציב על במות גבוהות את סמלי הכח הגבריים שלנו בדמות מגדל שלום, הניצב מעל רחוב הרצל ומזרקה יורקת אש מעל האספלט שפעם קראו לו ככר דיזנגוף.

אבל בלהט ריחות הבשר החרוך, אבק השריפה והנפלאם שממריצים את נבחרינו, ראוי מבעד לעשן הקרב המיתמר לשים לב להבדל בין "תרבות" ל"סטיילינג". בין עיקר לטפל. בין מבנה לשימור ואופנה חולפת. כי היכל התרבות איננו "לוקיישן" ל"סטיילינג" של קליפ אקוסטי חדש. היכל התרבות הוא מנכסי התרבות של הארץ הזאת. לשמר רק חזיתות חלקיות של אותה תרבות יותיר אותנו מחרתיים ריקים מתוכן.

לכן כל כך חשוב הקרב על ההיכל. כי זהו אינו קרב אדריכלי בלבד, אלא קרב כללי ועקרוני למען תרבות גבוהה ועמוקה אל מול הסטיילינג, האופנה, ההון והרייטינג. זהו קרב מאסף של כוחות גרילה קטנים שהולכים ומתפוררים במלחמתם מול צבא סדיר, מאומן ומקצועי, שכבר העביר לשורותיו אפילו את דני קרוון שהיה מראשי המתנגדים לשיפוצים, והיום גם הוא גויס לתכנון ככר התזמורת שלפני ההיכל. פעם אני זוכר שאפילו האמנו בצבא ובחרנו בו. הרי זה צבא העם. היום אני יודע שאסור לתת לצבא הזה לנצח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully