וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קוסמים של כפתורים

טלי הרדאבל

31.10.2007 / 18:18

מפת האוכל הווירטואלית מוארת ע"ג השולחן ופסיעה על גשר הולכי רגל מפיקה קולות מצחיקים - מעצבים טכנולוגיה בשירות המוצר

בימים עברו זכה כל כיסא למגע ידיים אנושיות כבר מרגעיו הראשונים. הוא נגזם במסורו של חוטב עצים מיומן, עבר תחת פטישו של נגר וזכה בגילופים ובצביעה דקורטיבית בידי אומן. אך בימינו כיסא הוא פרי מהלכים טכנולוגיים, שבמרבית המקרים הם חובקי עולם, כאשר פיתוח חומרים נעשה במדינה אחת, ייצורם במדינה שנייה, עיצובם בשלישית ושיווקם ברביעית.

הטכנולוגיה חדרה לכל היבט בחיינו, החל ממוצרי מזון מהונדסים, דרך ביגוד הנתפר מבדים משופרים וכלה בשיבוטים למיניהם. תמצית הטכנולוגיה העדכנית נותנת אותותיה גם בעיצוב. בגרסתו העכשווית העיצוב לא יכול להתקיים ללא הבנת הטכנולוגיה ויישומה. פריטי ריהוט, בניינים ואביזרים למיניהם, תוצרי עבודתם של מעצבים ואדריכלים, מהווים חלק משרשרת התיעוש שכוללת, פרט לייצור במפעלים, גם שפע של פיתוחים מורכבים ממוחשבים, בדרך כלל.

הנושא זוכה להארה ייחודית ועדכנית, גם אם מפתיעה כחלק אינטגרלי מן המגמה האורגנית. כיצד קשורה הטכנולוגיה לאמא אדמה? סוף כל סוף הטמיעו תעשיינים ומעצבים את העובדה, שהבסיס לקיומנו הנוכחי והעתידי על פני כדור הארץ יתערער עוד ועוד, אם לא ייעשה שינוי בתיעוש ובמוצרים הנלווים אליו. העץ, כחומר ראשוני וטבעי, הוא דוגמה נפלאה: אילו כל הרהיטים המשמשים אותנו היום היו עשויים מעץ, ולא מחומרים בפיתוח טכנולוגי כמו פולימרים מורכבים, סביר להניח, שלא היה נותר אפילו יער בודד אחד בעולם, והמשמעות והשפעתה על חיינו ידועה.

חיישנים ותקשורת ספסלים

יוצרים בתחומים שונים מייצגים את החיבור המהפנט בין עיצוב וטכנולוגיה. אחד מהם הוא אנדרו שובן (Andrew Shoben), שהתארח בישראל ביום עיון, שערך אלכס וורד, אוצר העיצוב של מוזיאון ישראל, בנושא הקשרים שבין עיצוב, אמנות וטכנולוגיה. שובן הוא אמן סקוטי, הפועל במסגרת קבוצת Grayworld, שחבריה מכנים עצמם "אמנים ציבוריים". הם יוצרים פרויקטים, המשלבים סביבה וטכנולוגיה, תוך עירוב הצופים, עוברי האורח.

לפי התיאוריה החדשנית שלהם, כל יצירה מתחילה בטכנולוגיה, ורק אחריה מגיע הרעיון. במסגרת קונספט זה הם חיפו גשר להולכי רגל בדבלין שבאירלנד בשטיח, ומתחתיו הצפינו חיישנים זעירים, שהגיבו ברעשים מצחיקים לפסיעות עוברים ושבים, דוגמת קול מעיכת עלים, או דריכה על חלוקי נחל. התוצאה הסביבתית הייתה, שמקום בו חלפו כרגיל מבלי משים, הפך לחוויה חדשה, ואנשים הגיעו באופן מיוחד כדי לעבור על הגשר
.
בבורסת לונדון יצרה הקבוצה מיצג קבע, ובו גריד של 162 כבלים, המסודרים בריבוע, כאשר על כל כבל תלויים 9 כדורים, הנעים בחופשיות למעלה ולמטה בגובה של בניין בן 8 קומות. בעזרת מחשב אפשר ליצור כל צורה או כיתוב מבוקשים בעזרת תנועת הכדורים באופן תלת ממדי. המיצג, שפותח את המסחר בכל יום בשעה שמונה בבוקר, משקף את פעילות הבורסה בחוץ ובפנים, ומתכתב עם עובדת היותה בועה.

בעיר קיימברידג' יצרו שובן וחבריו הומור וטכנולוגיה: הם השתילו מחשבים בתוך פחים וספסלים, כך שהם זזים בכיכר, מגיבים לאנשים היושבים, או המשליכים אשפה, ואפילו מתייצבים בשורה ביום רביעי, יום ריקון הזבל. מצחיק, מהנה ובעיקר ביטוי מקורי וחדשני לשילוב הטכנולוגיה ביומיום.

מעצב נוסף, המתייחס לטכנולוגיה בכובד ראש, הוא אסא אשוח, ישראלי שיוצר באנגליה. אשוח מרבה להשתמש בטכנולוגית Object DBD Digital forming, שמשמעותה הדפסה בעזרת קרן לייזר, הפוגעת באבקה פולימרית, ומקשה אותה לצורה המבוקשת, עד לקבלת מוצר שלם. מורכב כמו שזה נשמע, מאפשר לו התהליך לתכנן גופי תאורה מתכווננים, הנראים כארמדיל וגם מנורה, שנעה על כבלים בטווח של 2 מ"ר, ומכסה חלל שלם באור ממוקד. פריט מקורי שעיצב הוא Sit-able Trousers, כיסא לישיבה זמנית, שהוא בכלל מכנסיים בעלות מראה תמים. כאשר הלובש את המכנסיים מתיישב באוויר, הן הופכות לכיסא בתנוחת חצי-עמידה, והמרחב הציבורי הופך לסמי-פרטי.

קוסם של כפתורים

חברת "Ioodesign" מציעה אלמנט טכנולוגי, שמקרין על משטחים כמו רצפות ושולחנות, ומאפשר ליצור דקורציה בחלל, ללא הדפסות, עיטורים או תמונות תלויות. במקום ציורים סטאטיים עם מסגרות נוצרת חוויה, שמאפשרת להזיז את הידיים, לשנות את הדוגמאות המתקבלות על הקיר, ולהתחיל לדמיין. "רצפה רגישה", אין דרך אחרת לתאר זאת, היא עיצוב אינטראקטיבי שיוצר חוויה, הרבה מעבר לאסתטיקה שאליה התרגלנו, ש הטכנולוגיה משחקת בה תפקיד מרכזי.

מי שגורם לרבות מהפלאות הטכנולוגיות של התקופה האחרונה לצאת אל הפועל הוא מוריץ ולדמאיר Moritz Waldmeyer, מהנדס הולנדי, שמעורב באינספור פרויקטים בעולם העיצוב, בזכות ההבנה האבסולוטית שלו בטכנולוגיה מתקדמת. וולדמאיר הוא המוח מאחורי "ארמון הבדולח" של חברת "סוורובסקי", מההפקות המורכבות בעולם העיצוב. במסגרת התצוגות השנתיות הוא מהנדס נברשות פאר קינטיות, בהן משולבים מחשבים עם נורות וקריסטלים דקורטיביים. עבור מעצב האופנה Hussein Chalayan תכנן בגדים, שמתפתחים כמו רובוט לביש: הם מתקצרים, מתארכים, גדלים ומתקלפים על הלובש אותם.

מוצר מפתיע, שהגה ויצר וולדמאיר, הוא שולחן רולטה, הראשון שעוצב בשונה מן הגרסה המקורית. השולחן עשוי מקוריאן לבן. הדלקת נורות לד הטמונות בתוכו מגלה את סימני המשחק, אולם כאשר מכבים את האור, השולחן חוזר להיות לבן ואנונימי. רב שימושיות מקורית זו מאפשרת לאכול ארוחת ערב סולידית בחיק המשפחה, ובשעת לילה להפוך את פינת האוכל הביתית למיני-קזינו.

היבט ישראלי מן התקופה האחרונה מספקת חברת "Nokia", שפתחה ברמת החייל בתל אביב מרכז קונספט, שכולו טכנולוגיה, ומטרתו תצוגת תכלית דרך חווית מולטימדיה אינטראקטיבית. על מנת להפגין טכנולוגיה מתקדמת, גויס נושא עיצוב הפנים, בעזרת חברת "Disk-In-Pro", שעיצבה את המרכז כחלל רחב ושקוף, ובו פינות אינטימיות לטובת התנסות אישית במוצרים. אלמנט העיצוב המרכזי הוא קובית זכוכית מחליפת צבעים, המחולקת לארבעה חללי פעילות, ומשולבת עם מסכי ענק מזכוכית להקרנת סרטונים.

הנה כי כן, כאשר רוצים להעביר מהות של טכנולוגיה וקידמה, אין דרך טובה יותר מאשר פשוט להשתמש בה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully