שביל הכניסה לבית האמור מתחיל בשער עץ מעוטר ומגולף במוטיבים צמחיים בסגנון הודי ומוביל אל מבואת כניסה חיצונית שמוצלת על ידי וילונות לבנים כבדים, המגנים על דלת הכניסה מפני צריבת השמש. לתחושה הדרמטית הזו, מוסיף השלט שתלוי ואומר: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" ומודפס על גבי זכוכית שמחפה חציבה בקיר. כך מתחיל סיור בביתה של משפחה שומרת מסורת שהחליטה לעצב את ביתה בדיוק לפי אמונתה ודרכה. את הדרמה של הכניסה מחליפה הפתעה מיד כשנכנסים ואמנם, מול הדלת ניצב קיר שמאט את קצב הכניסה פנימה, אך גובה התקרה והאור החודר דרך קיר מסך הזכוכית העצום משפיעים מיד על התחושה.
אחד הצרכים העיקריים שהביעו בני הבית בשלב התכנון שהועלה בפני האדריכלית יולי בן דוד ומעצבת הפנים חגית לונדנר, היה הרצון לארח ילדים ונכדים וכך במרחבים החברתיים שולבו פינת אוכל רחבת ידיים, מטבח וסלון. גם המיזוג בין הצבעים השולטים בבית נקבע בדרך של אוסף סגנונות הרמוני הכולל פריטים אתניים, קלאסיים, מודרניים, פריטים מהמזרח הרחוק, איטליה וכמובן יודאיקה ועיצוב ישראלי. נקודות צבע עליזות משובצות בין גוני השחור, האפור והלבן ובויטרינת הזכוכית הגדולה שמחברת בין הבית לגינה משולבת עבודת ויטראז' צבעונית ועדינה שמתחברת בטבעיות רבה עם הצמחייה שכביכול צמחה שם ללא תכנון.
בגינה, שמאופיינת גם היא בסממני האירוח, נבנתה פרגולה גדולה שהופכת בחג לסוכה כשרה למהדרין ובה אפשר גם ללון ובהמשכה של קומת הכניסה, בה מרוכזים אזורי האירוח, נקבעה יחידת ההורים. חדרי השינה של הילדים והנכדים שבאים לבלות את סופי השבוע בבית המשפחה חולקו בין הקומה העליונה וקומת המרתף. בקומה העליונה ממוקמים גם חדר עבודה וספרייה הפתוחים לקומת הקרקע ובמרתף, לצד חדרי שינה עוצב חדר הקרנה מרווח שלא משאיר מקום לטעויות - כל פרט בבית תוכנן במדויק למילוי הצרכים של מי שגר כאן ולא פחות עבור אלה שבאים לבקר בו לעיתים תכופות ובתדירות קבועה.
לאינדקס חלונות לבית; לאינדקס גגות
לפורטל העיצוב מבית מגזין בניין ודיור
