תכנון בית מגורים צר בין בניינים הוא אתגר המזמן אפשרויות בלתי שגרתיות ליצירת ארכיטקטורה עכשווית ייחודית שהינה תוצר ישיר של מגבלות המגרש הנתון. רוחבו המצומצם של המגרש מהווה מקור השראה לאדריכלים והזדמנות להמציא פתרונות יצירתיים לחלוקת חלל הפנים ועיצובו תוך יצירת מרחב מנוצל עד תום.
בתי מגורים צרים בין בניינים הם אינם דבר חדש, והינם חלק בלתי נפרד מסגנון החיים בערים הגדולות בעולם מזה מאות שנים. באמסטרדם למשל, החל מהמאה ה-17 נקבעו מיסי העירייה על פי רוחב חזית הבית, מה שגרם לתושבים לבנות בניינים צרים במיוחד שנותרו עד היום כמרכיב עיקרי בנוף העירוני וחלקם אף לאטרקציה תיירותית- בתים שחורגים מכל פרופורציה, מגרים את הדמיון ומלאי חן ייחודי וקסם.
בערים הגדולות ברחבי העולם, דוגמת ניו-יורק, לונדון, אמסטרדם או טוקיו, בהן צפיפות האוכלוסין היא מהגבוהות בעולם וכך גם מחירי הנדל"ן , אפילו מרווח של מטר אחד בלבד בין בניינים נחשב להזדמנות פז ליזמים לבנות בניין מגורים חדש, וכתוצאה מכך ניתן לשער שבעתיד הקרוב נראה עוד ועוד פרשנויות מרתקות לתופעה. 3 בתים שונים בספרד, פורטוגל ויפן, מציגים תכנון חכם עם סדר וארגון מרחבי חדש שהפכו להיות הבתים הכי אטרקטיביים בשכונה.
House 127
אדריכלים: H ARQUITECTES
בית שנבנה לזוג עם שלושה ילדים השוכן באזור Sabadell, אזור מגורי פועלים מהמחצית הראשונה של המאה ה -20, הממוקם בסמוך למרכז ההיסטורי של העיר ברצלונה. החזית הקומפקטית איננה מעידה על אורכו יוצא הדופן של המגרש עליו שוכן הבית, שסבל ממחסור בתאורה טבעית בלב חללו ואוורור שניזון אך ורק מהחזיתות, הקדמית האחורית. בתכנון המחודש קוטעים שני אלמנטים את ממד האורך יוצא הדופן של המגרש: האחד הוא גרם מדרגות המקורה בסקיילייט, והשני הוא חצר פטיו בקומת הקרקע- גרם המדרגות מחדיר לכלל הבית אור טבעי, והחצר מאפשרת ליצור חלל נוסף, מואר ומאוורר בקומת הקרקע.
המתכנן ראה יתרון בכך שהילדים כבר בוגרים דיים- הצעיר שבהם בן עשר, ולכן, לשיטתו, אין זה מחייב שיחידת ההורים תהיה סמוכה לחדריהם, והיא אף יכולה להיות בקומה נפרדת בקומת הקרקע כפי שאכן תכנן, לצד המשרד הביתי המשרת את האב.
הפרוזדור בכניסה הומר לשמש כגרג' הביתי ומצידו האחורי של הבית תוכננה חצר פנימית המקנה לחדר ההורים תאורה טבעית ופרטיות נדרשת משאר חללי הבית. גרם המדרגות הפך לאלמנט אסטרטגי תכנוני המקשר בין כל הקומות ומשמש כאמצעי לתאורה טבעית: עיצובו בולט מיד בכניסה והוא תוכנן באופן פונקציונאלי ונח ככל הניתן כדי לאפשר שימוש תדיר. בקומה הראשונה תוכננו החללים המשותפים בהם משתמשים ביום יום - מטבח, חדר אוכל וחדר מגורים, הנהנים ממפלס המרפסת שנוצרה כתוצאה מתכנון קומת הקרקע.
שני חדרי הילדים צמודים זה לזה, וביניהם לבין חלל המדרגות ישנו חלל משחקים משותף ומואר שכולו חשוף לגרם המדרגות. החללים בכל קומה מקיימים רצף ויזואלי מן החזית האחורית, ממנה ניתן לצפות לחצר, ועד לחזית הקדמית הפונה אל הרחוב.
בהתאם לבקשת העירייה לשמר את חזות הבתים והמראה האחיד של כלל האזור המתאפיין בפרופורציות אחידות של מבניו המסורתיים ומפתחי חלונותיהם, נשמרו מפתחי החלונות המקוריים בצורתם ובגודלם.
Long Tall House
אדריכלים: Kagawa Takanori
הבית נבנה באזור מגורים צפוף הנקרא ממגורו-קו בטוקיו שביפן ושייך לזוג צעיר ללא ילדים. מידות המגרש הינן-רוחב 4 מטר בלבד ואורך 16 מטר, כאשר חלקו הקדמי הפונה לרחוב נתמך על ידי קיר תומך המהווה צוק בגובה 3.5 מטר ממפלס הקרקע שבחזית האחורית של המבנה. הבית נחלק לחמישה מפלסים: שניים מהם ממוקמים מתחת למפלס הרחוב ובנויים מבטון ומקורות RC כדי לעמוד בפני לחצי האדמה. שלושת המפלסים האחרים ממוקמים מעל פני הקרקע ובנויים מסטרוקטורת עץ.
הכניסה מובילה אל חלל מבואה קטן בקומת הרחוב, ממנו ניתן לרדת בגרם מדרגות מעגלי מסתלסל אל חדר האירוח, וכן לעלות אל הקומה הראשונה בה ממוקמים חדר השינה וחדר האמבטיה. בקומה השנייה מוקמו המטבח וחדר המגורים כשהם חולקים חלל אחד צר ופתוח, שדופנותיו משמשים לאחסון. הקומה אף כוללת קומת גלריה קטנטנה המתפקדת כסטודיו, והגישה אליה היא באמצעות "מדרגות הזזה" בנויות על מסילה וכוללות גם תאי אחסון. מסילת המדרגות ניתנת לפתיחה וסגירה: במצב פתוח הן מובילות אל הסטודיו ובמצב סגור הן נאספות אל תוך דופן החלל ונטמעות בה כדי לא לתפוס חלל מיותר.
החזית הקדמית והאחורית ניתנות להרמה ולהורדה ובכך לשנות באופן דרסטי את חזות המבנה. בחזית הקדמית משולב חלון שקוף למחצה החושף בלילה את האור הבוקע מתוך הבית תוך יצירת מראה דרמטי במיוחד כלפי הרחוב. החזית האחורית העשויה ממשטח מתכתי ניתנת להרמה והורדה ובכך חושפת את חלל החניה.
.
House 77
אדריכלים: dIONISO LAB
הבית הממוקם ב Póvoa de Varzim בפורטוגל, נחלק במקור לשלוש קומות נפרדות, אך כדי ליצור בית המתפקד בצורה הומוגנית על כלל אגפיו הוא חולק לחצאי קומות כך שנוצרו בו שישה מפלסים - שלושה מפלסים שפונים לרחוב ושלושה שפונים לחצר. תכנון בחצאי קומות מנע את ההפרדה המלאה בין הקומות לולא המבנה היה מחולק לשלוש קומות נפרדות באמצעות גרם מדרגות כפול. (צריך לנסח יותר טוב, לא מובן...) כתוצאה מכך מתקיימת בין המפלסים חפיפה המגדילה את תחושת המרחב, הפתיחות והחדירה של אור טבעי מן החזיתות האחורית והקדמית. המדרגות ממלאות את כל רוחב הבית, מגשרות בין חלקו הקדמי והפנימי והופכות להיות אלמנט עיצובי דומיננטי המייצג את אופיו הדינמי של הבית.
ההיררכיה האנכית של חללי הבית תוכננה כך שהחללים הציבוריים הם בקומה התחתונה והחללים הפרטיים ממוקמים במפלסים העליונים. הכניסה היא אל חלל מבואה הכולל את החניה ממנה ניתן לעלות בגרם המדרגות אל מפלס המטבח, הפונה אל מרפסת דק שממנה ניתן לרדת אל החצר. גרם המדרגות ממשיך אל חדר האירוח הפונה לרחוב, וזורם הלאה אל שאר המפלסים העליונים הכוללים את חדרי השינה.
החזית הקדמית מחופה בתריסים מלוחות אלומיניום המחורר בסמלים המייצגים את התרבות המקומית העשירה של העיר הממוקמת לצד הים והמתפרנסת מדיג. בעבר היוו הסמלים סוג של אמצעי תקשורת כדי לסמן ציוד של דיג, וגונו של האלומיניום הוא מחווה לצבעים המאפיינים את חזות הרחוב. בין התריסים לחלונות ההזזה של חזית המבנה ישנו מרווח של 45 ס"מ המשמש כמרפסת חיצונית צרה הצופה לרחוב.
לצד תפקידם האסתטי-סמלי, התריסים הם כמובן גם אלמנט פונקציונאלי המיועד להפחית קרינת שמש החודרת למבנה ולווסת את רמת הפרטיות הנדרשת. שתי כנפיים הנפתחות לכל צד ניתנות לקיפול ליחידות צרות, והן עוצבו כך שבמצב פתוח הן יוצרות פתחים התואמים את פרופורציות חלוקת הפתחים של המבנים בסביבה. החזית האחורית של המבנה הינה מרתקת לא פחות מזו הקדמית: כל מפלס ממוסגר בחלון זכוכית מרצפה ועד תקרה ומוגף בצלונים עדינים, ומהחזות כולה ניתן להסיק על המבנה הפנימי של הבית.
לפורטל העיצוב מבית מגזין בית ונוי