וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מגדלים של סושי

דקל גודוביץ

3.12.2007 / 16:51

בתוך העיסה הזוהרת גרה דיירת אחת, אם רק מישהו יצליח לאכול כל כך הרבה ג'ל, כדי להגיע עד אליה - אדריכלים מתכננים אוכל

מי שלא בא לחגיגות יום ההולדת של גלרית 'זהזהזה' לאדריכלות בנמל ת"א - הפסיד. המסיבה התקיימה בצהרי יום ששי האחרון. 'זהזהזה' הפכה להיות בת שנה ונערכה לה חגיגה מגניבה, במסגרתה השתתפו 7 אדריכלים בתחרות קולינרית של מנות מעוצבות, מושקעות ונורא קונספטואליות. השופט-אורח היה השף ניר צוק, וחוץ מקוסם היה שם באמת שמח.

אני חייב להודות, שבשבילי הקסם הכי גדול במסיבה הזו, היה שהגלריה בכלל הצליחה להגיע לגיל שנה. לא האמנתי שתחזיק מעמד יותר מחצי שנה מקסימום, שהרי מדובר בהאנגר אחד שלם הממוקם בלב הקניון הפתוח הכי גדול בארץ, שבו מחירי השכירות מרקיעי שחקים ואילו הוא פועל ללא כוונת רווח, בעוד מה שמעניין את האנשים שמסביבו זה בעיקר הכסף והרווח- כלומר, לעשות שופינג, לאכול ולהסתכל על הים. אז למה שמישהו בכלל יכנס להאנגר 12 שממוקם עם הגב לים ומציג תערוכות אדריכלות שממש קשה לקנות מהם משהו יפה לתלות ליד הפלזמה או לשים באוסף האמנות העכשווית המתרחב? ומה באמת אפשר לקנות במקום מינימליסטי שכזה שמוכרים בו רק קטלוגים וספרים באדריכלות, ולא אלבומים לסידור שולחן, מלחיות מעוצבות וסט קערות מקרמיקה בעבודת יד? ושלא לדבר על האוכל שמגישים בקפיטריה המקומית - פשוט קפה ומאפה בלי אייס לפני הקפה, ובלי להכריז על השם שלך ברמקול אחריו.

לכן כשאדריכל יוסי קורי מסטודיו "גיאוטקטורה" בירך את הגלריה הצעירה ורמז שבגיל שנה כבר הגיע הזמן לעשות עוד כמה אחים גם בירושלים, חיפה ובאר שבע- חשבתי לעצמי שהבן אדם קצת נסחף. בחיאת קורי, תן לגלריה קודם לעמוד קצת על הרגליים. היא עדיין רק במבי קטן, גם אם ביום ההולדת שלה הגיעו כמה אדריכלים מהיער הגדול.

עבודתו (או ארוחתו המלאה) של קורי עצמו היתה אחת האטרקציות של המסיבה וזכתה במקום הראשון בקטגורית ה"קונספט" מצד השופטים היידי ארד, אלס ברבקר וניר צוק שחילקו את הארוע לשלוש קטגוריות - קונספט, טעם ופרזנטציה. ניר, זה לא מחליא, שאדריכלים הם כאלה קונספטואלים שאפילו כשהם אוכלים ומבשלים צריך להיות בזה איזה קונספט? מה קרה אי אפשר סתם לזלול בלי משמעות קוסמית וסכו"ם וצלחות פלסטיק? סתם ככה בלי פרזנטציה- "בידיים" כמו שאמר לי צוק.

פטרוזיליה משדרות רוטשילד

דווקא המשמעות הקוסמית והגלובלית של קורי, שנעזר בשף ארן ברנדר, היתה גם אקולוגית ומחנכת וגם מגניבה ועשירה בטעמים. השניים הציבו 3 פחים שחורים בשלושה גדלים שונים בהתאם לחלקם בכדור: בקטן ביותר היתה אדמה ובה נטמנו בתוך ניירות סקיצה קשורים בראפיה ירקות שורש ופיסטוקים קלויים עם טימין.

במיכל הבינוני היו מים ובהם צפו בשקיות ניילון מנות דג סלמון עם זוקיני וג'ינג'ר. ובמיכל הגדול ביותר היו פזורים חצאי בקבוקי מים מינרלים ובתוכם סלט אישי, כשהאורחים נאלצו לנבור במיכל ה"אשפה" כדי לחלץ משם את המנה כאמירה על כמות הזבל שאנו מייצרים ועל אלו שנאלצים לנבור בו כדי למצוא מזון.

בקטגורית ה"טעם" זכתה האדריכלית יערה קפלן-צייטלין בעבודה שנקראה Less is more – Less is bore . היא כללה מודרניזם ופוסטמודרניזם על שולחן אחד. על מרצפת משנות ה- 30 הוגש "לחם הסתתים" המפורסם של דוד אברהם של מאיר שלו, ולצידו כף הטייחים, קערה קטנה של צ'ולנט וביצה קשה. זה היה אוכל ברוטאליסטי על מצע טראצו. לעומתו הכינה קפלן-צייטלין קינוח פוסטמודרני שכלל ציטוטים מתקתקים והשפעות ממקומות שונים: שבבי שוקולד, מחית ערמונים, סלט פירות, קדאיף, סירופ מאייפל ועוד כמה וכמה דברים שסודרו יפה בכלי חרסינה לבנים וקטנים.

בקטגורית ה"פרזנטציה" זכה אדריכל אריה קוץ כשהכין את FIBI Maki Sushi. קוץ שמשמש כשותף המקומי של האדריכל הנודע I.M.Pei בתכנון מגדל הבנק הבינלאומי הראשון בת"א וידוע בסגנונו היפני, הכין מודל של המגדל מרול סושי. הצלוחית השחורה עם הג'ינג'ר היתה בניין השגרירות הרוסית שלצידו, צלוחית הסויה הלבנה והגזר החתוך היו עוד שני מבנים לשימור ועלה הפטרוזיליה סימל את הפיקוסים בשדרות רוטשילד לצד ענף גפנית כסמל לעצי הצאלון שבשדרה.

בתוך שארית של נייר סקיצה

עבודה שזכתה לשבחים רבים בכל שלושת הקטגוריות היתה "עוף בנייר סקיצה" של אדריכל אלון בן נון (השותף גם לארוע המבורך "בתים פתוחים"). הוא בנה רצועות עוף בשלושה סגנונות ובארבעה רטבים, בתוך קיפולי נייר סקיצה.

עבודה מושקעת שנאכלה עד תום היתה "מעברים" של האדריכלית יעל קינסקי שהגישה שני דגי סלמון עם אורז, ירקות ותבלינים. לעומתה הסטודיו של רוט/טבת הכינו את gel habitat ונשבעו שבתוך העיסה הזוהרת גרה דיירת אחת, אם רק מישהו יצליח לאכול כל כך הרבה ג'ל עד אליה.

לעומתם מהמנה "מינימליזם" של סטודיו הבנות snail factory קשה היה באמת לשבוע. על צלחת לילך בהשפעת האדריכל לואיס בראגן הוגש פול אפונה ירוק אחד ופס עדין של רוטב גבינה לבן. הן דיברו על המתח שבין האפון העגול לקו הישר, ואני חשבתי על המגוון והיצירתיות של כל המשתתפים והאם נזכה לחגוג שם גם בשנה הבאה. הלוואי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully