סלחי לי סביבה כי חטאתי: חטאים אקולוגיים שמצריכים כפרה בתחזוק הבית

אם הבית בו אתם גרים לא נוצר אי שם בשנות החמישים, סביר שיימצאו בחדר השירותים שתי ידיות להורדת המים באסלה, וזאת על מנת שלא לבזבז מים מיותרים. עם יד על הלב, כמה פעמים נלחצה הידית המורידה כמות גדולה יותר של מים שלא לצורך רק מהפחד שהמים לא יספיקו כדי לרוקן את האסלה?

מי שהמציא את השיטה ודאי לקח בחשבון מהי כמות המים הנחוצה לכל פעולה ולכן כדאי פשוט לסמוך עליו ולחסוך בכמויות המים המיותרות. במקרה הכי גרוע, המתנה של שתי דקות תמלא מחדש את הניאגרה וניתן יהיה להוריד שוב את המים.

הרחובות מרושתים בכלובי מחזור, אין ספור פרסומות שולחות את כולם להשליך את הבקבוקים למחזורית ובכל זאת, תמיד יש איזה בקבוק פלסטיק אחד שנזרק לפח האשפה הביתי כאילו בטעות, כשהסיבה האמתית היא, שאין תמיד חשק וכוח ללכת עד למחזורית בשביל בקבוק אחד.

לכן, לפני שבקבוק פלסטיק מתגנב לו בשקט בשקט "בטעות" לשקית האשפה, השיטה הכי טובה היא להעמיד סל במטבח אליו יושלכו בקבוקי הפלסטיק. אחרי שנצברו מספיק בקבוקים לוקחים אותם יחד לטיול חווייתי לעבר המחזורית.

בכל משרד שמכבד את עצמו יש מדפסת (ואם התמזל מזלכם, היא גם מדפיסה בצבע). מי שיושב בסמוך למדפסת ודאי צופה במחזה קשה על בסיס יום יומי. ערמות של דפי צילום מודפסים עפים לכל עבר, פקסים נערמים אחד על השני והתוצאה: המוני דפים נזרקים לפח כי אף אחד לא באמת זוכר מה הוא הדפיס וממי הוא אמור לקבל פקס.

הגיע הזמן להתנהג בהתאם לשנה בה אנו חיים. לא סביר שבשנת 2013 אנשים עדיין שולחים פקסים ומדפיסים ערמות של ניירת כשהפתרון נמצא מתחת לאף. יותר פשוט וירוק לשלוח מייל, כך אין סיכוי שהניירת תלך לאיבוד ובנוסף לא ייכרתו מיליוני עצים לחינם.

עוד לפני שהמודעות לאיכות הסביבה היתה כל כך גבוהה היו מפוזרים ברחבי העיר פחים גדולים וירוקים שכל אחד מהם זכה לשם החייתי צפרדע.

הפחים שודרגו ובנוסף לצפרדעים המפוזרות בעיר, ליד כל פח אשפה בכניסה לבניין יש גם פח נפרד לנייר. כעת נשאלת השאלה: אם כבר לא צריך להיסחב עם ערמת עיתונים עד לצפרדע הקרובה למקום המגורים ורק לרדת כמה קומות, אז למה עדיין העיתונים נזרקים לפח האשפה הביתי? לא חבל על כל כמות הנייר המבוזבזת?

בפעם הבאה, אחרי הקפה והעיתון של הבוקר, כשמורידים את הכלב לסיבוב צרכים ואת שקית האשפה שממתינה בסבלנות ליד הדלת שמישהו יקח אותה, לוקחים גם את העיתון (לפחות את זה של אתמול) וזורקים לפח המחזור.

כשמזמינים חברים הביתה יש נטייה לארח בכלים חד פעמיים, כשהמחשבה העומדת מאחורי זה היא כמובן ערמות הכלים שיצטברו בכיור כשכולם ילכו הביתה (ולאף אחד לא באמת מתחשק לעמוד ולשטוף כלים).

בין אם המטבח מצויד במדיח ובין אם לאו, מדובר בחטא רציני ביותר. לא רק שהנזק לסביבה הוא גדול, הכלים החד פעמיים הם לא יציבים ואינם נוחים לאכילה, וביננו, מה יותר מרגיז מלאכול בסכו"ם חד פעמי מפלסטיק כשהאוכל לא יציב? סיבה נוספת לכך שמדובר באחד החטאים הרציניים היא מה תגיד האימא הפולניה (או יותר נכון מה יגידו השכנים) כשתשמע על אירוח בצלחות וכוסות מפלסטיק? בושה. במקרים שבהם הכלים מתמחזרים ההוצאה הכספית גדולה יותר ועניין חוסר הנוחות נשאר בעינו.

זה נכון שיותר נעים, נוח וברור לכתוב על דף חדש, אבל לכל דף שני צדדים ולכן חבל לא לשרבט גם על הצד השני. אם הופכים את הדף הכתוב יתגלה עמוד שלם חלק ולבן שברוב המקרים מופקר ושוכחים מקיומו. לכן מהיום, לפני שהדף מושלך במהרה לפח (המחזור!) קודם הופכים אותו ומנצלים כל ס"מ גם אם בסוף הדף ייראה כמו הציור השבועי לילד.

נס קפה, ריבה, חמוצים ושלל מאכלים מגיעים ארוזים בצנצנת זכוכית. רוב האנשים חוטאים בכך שבלי לחשוב פעמיים משליכים את הצנצנות לפח האשפה (ומתפלאים למה השקית כל כך כבדה). אז נכון שלשלוח זכוכית למחזור זה לא מאוד נגיש, אבל ניתן ואף רצוי לעשות בצנצנות שימוש נוסף.

הצנצנות יכולות לשמש לאחסון מזון, כלי לעטים ועפרונות, עציץ דקורטיבי ועוד. אם מפעילים מעט את הדמיון ולא ממהרים להיפטר מכל כלי בבית, אפשר בקלות לתרום לסביבה ירוקה יותר וגם לחסוך כסף.

האם באמת כל כך חשוב להפריד את העגבניות, המלפפונים, הקישואים ועוד ירקות בשקיות ניילון נפרדות כשעורכים קניות בסופר? יהיו שיגידו שיותר קל לשקול אותם בצורה כזאת, אבל למעשה מדובר בכמות עצומה של ניילון שלא תתכלה לעולם (ולבסוף נמצא את עצמנו חיים בערמת ניילון מפלצתית).

ולכן, בפעם הבאה שעושים סיבוב קניות בסופר, חשוב לא להתעצל ולהצטייד מבעוד מועד בשקית בד שהיא יותר אסטטית, יותר חזקה ויש בה יתרון גדול בכך שלא ניתן לראות מבעדה את חבילת הטמפונים שנרכשה.

סוללות הן המצאה גאונית שלא דורשת לחפש שקע פנוי בסביבה, אך יחד עם זאת הן נגמרות מהר ומאוד לא נעים להיתקע עם שלט שהסוללות שלו נגמרו שניה לפני שמעבירים ערוץ. מה גם שלקנות סוללות חדשות בכל פעם זה בזבוב כסף.

במקום לאגור חבילות של סוללות יותר פשוט לרכוש סט סוללות נטענות. מי שעדיין לא הספיק להבין מדוע סוללות נטענות הן עסק משתלם יותר, לפחות שידאג להשליך את הסוללות הגמורות למחזור ולא לפח האשפה.

כמה פעמים שודרה הפרסומת עם הבחורה שהפנים והגוף שלה נסדקים אט אט כי ישראל מתייבשת? המודעות לחסכון במים היא כל כך חשובה ולכן לפעמים במחיר של להיראות קמצן אפשר לחסוך בחשבון המים ולשמור על איכות הסביבה. מים שיוצאים מהמזגן או כאלה שנותרים מכביסה שנעשתה ביד יכולים לשמש להשקיית הגינה, העציצים ואפילו האסלה.