האתגר של לא מעט אדריכלים בתחילת כל פרויקט הוא לנסות ולגלות את הסוד של לקוחותיהם - את העדפותיהם, את הרגליהם ואת הדרך שבה מתנהלים חיי היום יום שלהם, כדי להתאים להם באופן המיטבי את הבית שעומד להיבנות. בבית בו אנחנו מבקרים הפעם התברר שבעליו מעוניינים בסביבת מגורים מרווחת, מוארת, נעימה ולא מגונדרת, שתהיה קרובה לרחוב אבל עדיין תשמור על אינטימיות ופרטיות. בהתאם לכך תכננו רוזן וליננברג שביל גישה מתפתל בשיפוע מתון מהשער אל דלת הכניסה, באופן שיוצר כניסה הדרגתית לטריטוריה המשפחתית שנמצאת בעצם כמטר וחצי נמוך יותר ממפלס הרחוב.
הבית המרווח, שהחומרים הבולטים בו הם עץ וכורכר, מורכב למעשה משני חלקים כשהאחד בצורת ריבוע והשני בצורת מלבן והם מחוברים ביניהם במעין מפרק. במבנה הריבועי ממוקמים הסלון, פינת האוכל והמטבח ובמרתפו חדר המשחקים רחב הידיים של הילדות. המעבר בין החללים הציבוריים לפרטיים מתבצע דרך מסדרון שבאחד מקירותיו נבנתה ספרייה כשאותו מסדרון מוביל למבנה המלבני בו ממוקמים חדרי השינה של ההורים ושל הילדות וחדרי הרחצה.
החלל הציבורי המרכזי - הסלון ופינת האוכל - שבו מתקיימת רוב הפעילות המשותפת של בני המשפחה, בנוי בצורת ריבוע שאורכו ורוחבו 9 מטרים וצדו המערבי פונה לגינה. תקרת הסלון הסימטרית עשויה קורות עץ שנתמכות על ידי אלמנט מפורזל מברזל שמשמש גם כהכרח קונסטרוקטיבי לחיזוק הקורות וגם כתוספת דקורטיבית. הגג של המבנה הריבועי, על אף גודלו ועל אף המסיביות של קורות העץ, נראה כמו מכסה שמונח בעדינות על הקירות, אפקט המתקבל תודות למרווח שבין הקורות לבין הקירות. דרך המרווחים האלו חודרות קרני שמש במהלך שעות היום ושוטפות את החלל בתאורה טבעית ורכה.
גג משמש גם כרפלקטור לספוטים הנסתרים הקבועים בחלקם העליון של הקירות ולמעשה כל תאורת הסלון תוכננה בהתאם לעקרונות התאורה החכמה שמתבססת על מקסום אור השמש הטבעי ושימוש חסכוני ביותר בחשמל. שני עצי דולב שנשתלו מול דלת היציאה לגינה, שפונה לצד מערב, תורמים גם הם לשמירה על תנאי תאורה ואקלים אידיאלים בחלל המגורים. בקיץ הם מצלים ומסננים את חומה של השמש, ובחורף, בשעה שהם עומדים ערומים מעלים, הם אינם מסתירים אותה.
מטבח הבית, הפתוח לסלון אך אינו חלק אינטגרלי ממנו, משדר חיוניות ופרקטיות ולא ראוותני; צבעיו שקטים והוא מתוכנן כך שכל דבר יהיה בהישג יד לנוחות מרבית. מהמטבח מובילה דלת לחלל נוסף עם דלתות שקופות, המשמש כמזווה וכפינת שירות. בדיוק מתחת לסלון נמצא המרתף, הזהה לסלון בצורתו ובגודלו. זהו חלל רחב ידיים מחופה פרקט שמשמש כיום כחדר, או ליתר דיוק, כאולם משחקים לשתי הבנות. תקרת החלל עוצבה בצורת עיגול כדי להשרות אווירה נעימה אבל זהו גם פתרון טכני להסתרת תעלות אוורור. בעתיד יוכל החלל הזה להיות מוסב ליחידת מגורים פרטית ונפרדת לבנות שיגדלו, הודות לחדר רחצה צמוד ולחצר אנגלית קטנה שתוכל בעתיד לשמש ככניסה נפרדת.
אגף המגורים המלבני מחופה כולו בפרקט מעץ אירוקו טרופי וקורותיו הומוגניות וללא "עיניים". גונו החום-אדמדם, בשילוב הריהוט הבהיר באגף, מעניק תחושה ביתית וחמימה במיוחד. חדר השינה, כמו הסלון, משקיף לחצר דרך דלתות זכוכית גדולות המצוידות לעת הצורך בתריסים חשמליים. גם כאן, אף שהבית פונה למערב, נשמרת בתוכו טמפרטורה ממוזגת, ללא צורך בהפעלה אינטנסיבית של מיזוג אוויר מפני שכל קירות הבית נבנו כקירות כפולים אוגרי אנרגיה, אחד התחומים שבהם האדריכלים רוזן וליננברג נחשבים למובילים בארץ. יכולתם של הקירות לאגור ולהחזיק מסה תרמית - חום או קור - לזמן ממושך מאפשרת להדליק את מיזוג האוויר לזמן קצר בלבד, גם בשיא הקיץ ולאחר מכן הקירות דואגים להמשיך לקרר את הבית. אותו תהליך מתרחש בחורף, והתוצאה היא חיסכון משמעותי בצריכת אנרגיה.
בצדו המערבי של הבית ממוקמת החצר הגדולה שבקצה שלה נחפרה בריכה. בשונה מהרבה בתים עם בריכה, כאן נוצרה במתכוון הפרדה משמעותית בינה לבין הבית. כדי להגיע לאזור הבריכה, הממוקם במפלס נמוך יותר מהבית ושאר החצר, יש לעבור דרך שער קטן בגדר הברזל המקיפה את הגינה. ליד הבריכה נבנה ביתן בריכה לשימושם של המבלים בה ובו גם מקלחת ושירותים. מאזור הבריכה אפשר להשקיף על הבית ולהבחין בבירור בשני חלקי הבית, המרובע והמלבני, ובמפרק המחבר ביניהם. הצבעים הבהירים של קורות הגג, של קירות הכורכר ושל משקופי העץ הלבנים, דק עץ הארז ההומוגני והיציב והצמחייה המקומית - עצי הדולב ושיחי הלוונדר והרוזמרין - יוצרים תמונה נינוחה ושלווה של בנייה המתמזגת בטבעיות עם הסביבה, מתוך הבנת החשיבות של השמירה על הקיים.
(צילום: עמית גרון)
לפורטל עיצוב פנים מבית מגזין "בניין ודיור"
לאינדקס אדריכלים; לאינדקס אדריכלי נוף