הוא מנסה להרגיל את השותף שלו לכמה שפחות דיבורים. אחרי הכל, הוא זה שהשכיר לו את החדר אז הוא יכול. הוא היה זקוק להכנסה כספית נוספת אחרי שאחד הפרויקטים שלו לא יצא אל הפועל. ממילא והוא כמעט שלא משתמש בחדר השני. את הארון הוא יכול להעביר לחדרו, וגם את שולחן העבודה. אין לו טלוויזיה כך שהדברים פחות מרצדים לו. פעם הוא ריצד. אבל כבר לא, כבר הרבה זמן שלא.
הוא שם מודעה באחד העיתונים, וכתב: "חדר פנוי, להשכרה מיידית". הוא לקח את הראשון שהתקשר. הוא לא פרסם את המודעה באינטרנט כי חשב והיא הצחיקה אותו, המחשבה הזאת שמי שיגיע אליו דרך העיתון, יהיה אדם רציני יותר. זקוק יותר. הוא אמר את הסכום, והוסיף שזה במזומן. זה ייתן לו נשימה כלכלית.
השותף עבד בבר בלילות, ולמד בימים. וזה היה בסדר ככה. הוא לקח בחשבון שאולי השותף יביא מדי פעם בחורות כי זה מה שברמנים עושים לפחות זה מה שהוא זוכר מעצמו אבל הלילות נשארו שקטים. השותף כמעט ולא הגיע לדירה. בבוקר לימודים, בלילות עבודה.
הוא עבד מהבית. הוא שירטט כל היום ושלח את זה למי שצריך. היום הוא יודע שלא התנהג אליה יפה. היום הוא כבר מוכן להודות בזה.
היא עזבה אותו, זה היה ריב גדול. לאחר מכן הוא הלך לשתות, ומצא עצמו מתעורר בחדר מדרגות לא שלו. מעליו היה דייר שבעט בו, קלות, בשביל לראות אם הוא בהכרה. הוא פקח את עיניו וראה מעליו גרם מדרגות עם עלייה סיבובית, מדרגות אלגנטיות כמו שיש בסרטים ישנים; ציר ממורכז באמצע לובי שעולה ומתפתל עד למעלה. הוא קם וניקה את מכנסיו למרות שלא צריך היה. הוא ניקה את מכנסיו כי ככה עושים כשקמים במקום לא מוכר. הדייר שאל אותו אם הוא בסדר (זה הפתיע אותו, שזה לא היה בתקיפות), הוא הנהן עם הראש והסתלק משם. כשחזר, כבר ראה שלקחה את חפציה.
עכשיו הוא מרגיל את השותף שלו שאיתו אין מה לדבר. הוא חושש מזה שהשותף יפתח בשיחות, כאלה שלא קשורות לתשלום מיסים ושכר דירה.
הוא היה רוצה להחזיר את הגלגל אחורה, אבל כבר ראה אותה עם מישהו אחר; היא דיברה בטלפון בזמן שהמתינה ברמזור אדום, וזה שהיה לצידה נגע בעורפה. היא לא הסתכלה עליו כשנגע בעורפה, וזה היה מספיק. אם זה בלי תרועת חצוצרות אז זה מספיק בשביל להבין. דווקא אז. דווקא כך.
הדירה הייתה זקוקה לצבע חדש, אבל הוא דחה זאת בכל פעם. הוא טיפוס מסודר, הוא היה טיפוס די מסודר. הייתה לו ספת עור, היא הייתה מתיישבת עליה ועורה השחום היה קורא ספרים. היא הכירה את כל הספרים שבעולם. הוא קורא עכשיו כמה במקביל. היא הייתה נשארת לישון אצלו הרבה פעמים. היא קנתה לו את הוילונות, הם השחילו אותם יחד. זה היה ביום חורף. אחרי זה התיישבו צמודים בספת העור, והסתכלו עליהם. שיפולי הוילונות כמעט ונגעו ברצפה. היא קנתה את הבד ועשתה מכפלת. היום הוא יודע שהתנהג אליה רע.
הוא נתן את המפתח שהשאירה לשותף החדש. הוא היה רוצה לפתוח בשיחה עם השותף החדש, או עם מישהו אחר בעולם הזה. עוד קצת, והעניינים יסתדרו. הוא יוכל לגור שוב לבד. הוא צריך לקבל פרויקט חדש. יש על זה דיבור. חבל לו על הפרויקט הקודם שנפל.